את הבוקר שאחרי ההישג ההיסטורי שלה פתחה חנה קנייזבה־מיננקו בארוחה ארוכה ורגועה בכפר האולימפי, בלי הלחץ והלו"ז הנוקשה של הימים שקדמו לתחרות. שלשום, בשעה שהעולם כולו ציפה בקוצר רוח לעוד מופע של יוסיין בולט בגמר 100 מ', בבור הקפיצה המשולשת באיצטדיון האולימפי בריו דה ז'נירו נכנסה האתלטית הישראלית לספרי ההיסטוריה של הספורט הכחול־לבן.
מיננקו אמנם לא הגשימה את חלום המדליה שכה קיוותה לו, אבל המקום החמישי שבו סיימה בתחרות האיכותית הישווה את הישג השיא של אתלט ישראלי במשחקים האולימפיים (הקופץ לגובה קונסטנטין מטוסביץ' בסידני 2000) ושיפר את השיא הקודם לאתלטית (המקום השישי של אסתר רוט־שחמורוב ב־100 מ' משוכות במונטריאול 1976).
"נורא רציתי לזכות במדליה למען המדינה, אך לצערי לא הצלחתי", אמרה אתמול מיננקו בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "אבל אני מאוד שמחה מהתמיכה שלה זכיתי, מכל האהבה שקיבלתי מכולם למרות שלא הגעתי לפודיום".
ריגשת את כולם עם הפוסט שהעלית לפייסבוק ביום שאחרי התחרות.
"אני רק מנסה להחזיר מעט מהאהבה ומהתמיכה שקיבלתי. אני יודעת שהרבה מאוד אנשים נותרו ערים באמצע הלילה וראו את התחרות שלי, זה מרגש ונותן לי המון כוח. גם בזכות התמיכה הזו אני מגיעה למעמדים כאלה ולהישגים שלי".
עלית להתחרות עם סרטים כחולים־לבנים בשיער.
"נכון, אני אוהבת את ישראל, אלה צבעי הדגל שלנו ורציתי להראות את זה גם במעמד של גמר אולימפי".
גמר הקפיצה המשולשת היה הפעם איכותי וברמה גבוהה במיוחד. לראיה, למרות שמיננקו שיפרה ב־12 ס"מ את תוצאתה מלונדון 2012 וריחפה ל־14.68 מ', לפני ארבע שנים עם תוצאה חלשה יותר היא סיימה רביעית, ואילו הפעם הגיעה למקום החמישי.
היית רחוקה ב־6 ס"מ בלבד מהמקום השלישי וממדליית הארד.
"היתה תחרות חזקה מאוד וזה מתסכל להיות כה קרובה, כי ברור שרציתי מדליה. מצד שני, לפני התחרות האמנתי שכדי להגיע לפודיום אצטרך לקפוץ לפחות 15 מ'. חשבתי שכל שלוש הראשונות יעברו יותר מ־15 מ' ובפועל רק שתיים עשו זאת. אני מקווה להגשים את החלום ולהביא מדליה למדינה באולימפיאדה הבאה".
.jpg)
קנייזבה-מיננקו עלתה עם סרטים כחולים: "אוהבת את ישראל" // צילום: אסף קליגר, ריו
בטוקיו 2020 זה יהיה קשה יותר?
"כל הזמן קשה יותר ויותר, כי כולן משתפרות ויש גם קופצות חדשות שמצטרפות לסבב ולצמרת, אבל אעבוד קשה כדי לשפר את התוצאות שלי עד אז".
בטוקיו 2020 תהיי בת 30. אם תרצי להרחיב את המשפחה, תצטרכי לקחת לפחות שנת חופש מאתלטיקה, כמו סגנית אלופת קרב 7 הנוכחית, הבריטית ג'סיקה אינס־היל.
"אני חושבת על האפשרות הזו, אבל היא עוד לא מעבר לפינה, אז אין לי תשובה ברורה. מבחינת יכולת, באתלטיקה אפשר לקחת הפסקה, להיות אמא ולחזור להתחרות. לא אהיה הראשונה ולא האחרונה שעושה זאת, אם זה יקרה".
למיננקו, שאחרי אולימפיאדת לונדון היגרה לארץ והתחתנה עם בן זוגה אנטולי (לשעבר אלוף הארץ בקרב 10), יש כ־45 אלף עוקבים בעמוד הפייסבוק שלה וכל פוסט זוכה לאלפי לייקים ולשיתופים. בניגוד לספורטאים מתאזרחים אחרים שהגיעו לארץ, שמרו על שפת האם שלהם ולא התחברו להוואי ולתרבות הישראלית, מיננקו התחברה מהר וחזק. היא דוברת עברית, , אוהבת מוזיקה ישראלית ("את אריק איינשטיין במיוחד") ובקיצור - כצברית לכל דבר.
איך את מסבירה את זה שכל כך הרבה ישראלים התחברו אלייך?
"אני לא יכולה לדבר על ספורטאים אחרים, כל אחד והאישיות שלו, אבל כנראה שאלי התחברו כי אני אוהבת את הארץ. אני חושבת שזה הבית שלי, זה המקום שאני רוצה לחיות בו ואני נהנית מכל רגע".
רגע לפני שאת חוזרת לארץ, כיצד תנצלי את הימים האחרונים בכפר האולימפי בריו?
"לפני התחרות התאמנתי הרבה בסאו פאולו והייתי מרוכזת במטרה שלי, אז לא יצא לי להיות כמעט בכפר האולימפי. עכשיו, כשאני כאן, אני מרגישה קצת יותר את האולימפיאדה".
את נהנית לפגוש מפורסמים? הצטלמת עם ספורטאים אחרים?
על יוסיין בולט: הצטלמתי איתו בעבר" // צילום: Gettyimages
"אני מאוד אוהבת טניס, אבל לצערי הפעם לא הצלחתי לראות הרבה. אני אוהבת ספורטאים שהם לא סנובים, שהם נחמדים וטובים עם כולם, כמו נובאק ג'וקוביץ'. הפעם לא הצטלמתי איתו כי הוא הודח מוקדם, אבל יש לי תמונה איתו מלונדון".
את בולט פגשת?
"אני רואה אותו לא פעם בתחרויות אתלטיקה משותפות בעולם והצטלמתי איתו בעבר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו