מתנת פרידה: דידייה דשאן רוצה להיכנס לספרי ההיסטוריה במונדיאל בקטאר
כבר תקופה שמדווחים באירופה כי בתום המונדיאל המאמן יסיים את תפקידו בנבחרת צרפת • לפני שזה יקרה הוא רוצה להפוך לשני שמצליח לזכות פעמיים בגביע העולם כמאמן ולשבור שיא נוסף בן 60 שנה • עם הגרעין מרוסיה ועם כוכבים חדשים ומוכשרים, זה לא מופרך
Your browser doesn’t support HTML5 audio
דידייה דשאן מגיע למונדיאל לא רק כאלוף עולם, אלא גם כמאמן הוותיק ביותר מבין 32 המאמנים שיגיעו לקטאר. לקרלוס קירוש הפורטוגלי - מאמנה של איראן - זה יהיה המונדיאל הרביעי, ולדשאן זה יהיה השלישי, אבל הוא נמצא בתפקיד כבר עשר שנים וחצי ברציפות, יותר מכל האחרים. רק שלושה אנשים בהיסטוריה זכו בגביע העולם גם כשהיו שחקנים וגם לאחר מכן כמאמנים. מריו זגאלו הברזילאי היה הראשון, פרנץ בקנבאואר הגרמני היה השני - ואז הגיע דשאן.
כשצרפת זכתה בגביע העולם הראשון שלה ב־1998 הוא היה הקפטן שהניף את הגביע בפריז, ולפני ארבע שנים וחצי הוא היה זה שהוליך את נבחרת הטריקולור לזכייה השנייה שלה - כשהפעם הוא היה על הקווים. צרפת היא אחת הפייבוריטיות לזכות בגביע העולם גם בקטאר, אף על פי שהיא לא מגיעה במצב אופטימלי. שניים מכוכבי הזכייה ב־2018, הקשרים פול פוגבה ואנגלו קאנטה, נפצעו בזמן הלא נכון ולא נכללים בסגל שדשאן פרסם ביום רביעי.
אבל בארבע השנים שעברו מאז הזכייה ברוסיה צמחו בנבחרת כמה כישרונות צעירים נהדרים, כמו הצמד־חמד של ריאל מדריד, אורליאן צ'ואמני ואדוארדו קמאבינגה. בסגל שפרסם דשאן נמצאים רק עשרה מה־23 של רוסיה 2018, ולצידם 15 שמות חדשים, כשהבולט ביניהם הוא כמובן קארים בנזמה, מי שזכה רק לפני כחודש ב"כדור הזהב".
אף שהוא כבר בן 34 (קארים יחגוג 35 ביום שאחרי משחק הגמר), עבור בנזמה זה יהיה המונדיאל השני בקריירה. ב־2010, אף שכבר היה בריאל מדריד, הוא לא נכלל בסגל הסופי. ב־2014 הוא שיחק ואף הבקיע שלושה שערים עד שצרפת הודחה ברבע הגמר, אבל החלוץ לא היה שותף לזכייה של צרפת ב־2018, בתקופה שבה היה מושעה מהנבחרת בשל פרשת הסחיטה שבה היה מעורב. דשאן תמך אז בהשארתו של בנזמה בבית, אבל מאז היחסים ביניהם התחממו, ולקארים אין מילה רעה להגיד על המאמן שהסכים להחזיר אותו ולתת לו הזדמנות אחרונה להיות אלוף עולם.
זיזו מתחמם מאחור?
לצרפת יש התקפה מפחידה. עם כל הכבוד לבנזמה, הסמל של הנבחרת והכוכב הכי גדול שלה הוא קיליאן אמבפה, שברוסיה היה למבקיע הצעיר ביותר בגמר מאז פלה ב־1958. הדאגה בצרפת היא בעיקר בכל מה שקשור להגנה. השוער הוגו לוריס נמצא כבר הרבה מעבר לשיא, והבלמים הבכירים רפאל וראן ופרסנל קימפמבה עברו לאחרונה פציעות.
דשאן הבהיר שכלל את השניים בסגל רק אחרי שווידא כי הם כבר כשירים. שכן אצלו זה חוק: מי שלא כשיר ב־100 אחוז, לא ייכלל בסגל. דשאן קיבל את המינוי ביולי 2012, אחרי הכישלון של צרפת באליפות אירופה, והחליף את לורן בלאן (היום מאמן ליון) ומאז הוא מחזיק בתפקיד, יותר מכל מאמן אחר בהיסטוריה הצרפתית. המאזן שלו ב־132 המשחקים הוא מצוין: 84 ניצחונות, 27 תוצאות תיקו ורק 21 הפסדים.
אם נוסיף לכך גם את 103 המשחקים שלו כשחקן, בין 1989 ל־2000, אנחנו מדברים על אדם ששירת את הנבחרת הלאומית ב־235 משחקים ב־33 השנים האחרונות. אם צרפת אכן תזכה בגביע ב־18 בדצמבר באצטדיון בלוסאיל, יקרו שני אירועים היסטוריים: ראשית, צרפת תהיה לנבחרת הראשונה זה 60 שנה שמצליחה לשמור על התואר (ברזיל עשתה זאת ב־1962), ושנית - דשאן יהפוך למאמן השני בלבד בהיסטוריה שזוכה בשני גביעי עולם. היחיד שעשה זאת עד היום הוא האיטלקי ויטוריו פוצו, וזה קרה לפני 84 שנה!
בצרפת יש לא מעט אנשים המשוכנעים שבסיום המונדיאל, גם אם יזכה בגביע ובטח אם לא, דשאן יסיים את חלקו בנבחרת ומי שיחליפו יהיה זינדין זידאן. "זיזו", ששיתף פעולה עם דשאן גם בנבחרת וגם ביובנטוס, רמז על כך לא מזמן כשאמר: "אני לא מתגעגע לחליפת המאמן, אבל זה לא רחוק, אנחנו מחכים, עוד קצת, עוד מעט". ומה היה לדשאן לומר על כך? בראיון ל"אתלטיק" הוא אמר: "לא שמעתי שום דבר ואני אף פעם לא מודאג לגבי עצמי. יש לי עדיין אותה התשוקה ואותה הנחישות. אני לא נמצא בתפקיד הזה כדי ליהנות, אני כאן כדי לנצח".
