הליגה הטובה בעולם חוזרת בסוף השבוע, ואחרי הרבה מאוד שנים יש לנו נציג משמעותי על כר הדשא. עם כל הכבוד לתומר חמד (16 הופעות, 9 בהרכב ו־2 שערים בברייטון בעונת 2017/2018) ובירם כיאל (37 הופעות, 17 בהרכב בעונת 2018/2019), ויש המון כבוד - מנור סולומון מגיע במעמד אחר.
הוא מגיע בגיל 23, כישרון ברמה עולמית - מבחינת שווי שוק, הוא השלישי בקבוצה אחרי אלכסנדר מיטרוביץ' והארי וילסון בני ה־27, ואחד שטעם מליגת אלופות, שבה הבקיע מול מנצ'סטר סיטי וריאל מדריד.
מצד שני, סולומון מגיע אחרי תשעה חודשים ללא משחק תחרותי במסגרת ליגה (שיחק נהדר בנבחרת בליגת האומות), היישר לקבוצה שהיא ההפך מזו שהוא בא ממנה.
שחטאר דונייצק היתה המנצ'סטר סיטי של אוקראינה, בעוד מטרת העל של פולהאם, שאמנם משחקת כדורגל התקפי עם מאמן יצירתי, היא לשרוד בליגה, וברוב משחקיה היא תגיע כאנדרדוג.
בין אופטימי לפסימי
התסריט שאנחנו חולמים עליו: חודש נובמבר, רגע לפני היציאה לפגרת המונדיאל. בפני פולהאם עומד שבוע סופר־מאתגר. ב־5 בחודש היא יוצאת לאיתיחאד לפגוש את פפ גווארדיולה ומנצ'סטר סיטי, ושבוע לאחר מכן היא מארחת בקרייבן קוטג' את אריק טן האח והשדים האדומים שלו, מנצ'סטר יונייטד.
באיתיחאד, פולהאם מתגוננת במשך רוב הדקות. שער של מיטרוביץ' אחרי כדור קרן שמאזן את התוצאה והצגה גדולה של ברנרד לנו בשער מחזיקים אותה במשחק.
שתי דקות לפני סיום המשחק פולהאם יוצאת למתפרצת, ומנור מנצל את העובדה שז'ואאו קאנסלו יצא גבוה, עובר את אמריק לאפורט ומעניק לפולהאם שלוש נקודות יקרות.
שבוע לאחר מכן, יונייטד מכירה לראשונה את יכולות הכדרור של סולומון, ששער ובישול שלו מעניקים למרקו סילבה שלוש נקודות ויציאה רגועה לפגרה, במרחק בטוח מהקו האדום.
התסריט שאנחנו חוששים ממנו: פולהאם שוב פותחת עונה בפרמייר ליג ברצף הפסדים, מרקו סילבה מפוטר, הקבוצה ממנה מאמן זמני, עוברת למערך של שלושה בלמים וסגנון משחק של "בעט לאזור של מיטרוביץ' וקווה לטוב", מנור לא מוצא את הכדור, הולך לאיבוד, ובינואר מחשב מסלול מחדש.
אז החיים הם לא חלום, לא סרט אימה ולא סרט פנטזיה. לרוב הם איפשהו במקום טוב באמצע. במקרה של מנור ופולהאם, יש לי תחושה שהמציאות תהיה קרובה יותר (בהרבה) לאזור האופטימי מזה הפסימי.
אין הרבה שחקנים עם האיכויות של מנור ב־1 על 1, גם בפרמייר ליג. העובדה שהוא הגיע למאמן שמכיר אותו (היה מועמד לשחטאר בעבר) והתעקש להביא אותו למרות כל הקשיים הביורוקרטיים, תיתן לו את המרחב לטעות בתחילת הדרך ולהתאקלם בצורה מדורגת לקצב המסחרר של הפרמייר ליג.
אם אכן זה יקרה, יש לי תחושה שפולהאם תהיה תחנה בדרך לקבוצת ליגת אלופות, כי מבחינת כישרון, מנור הוא טופ עולמי. עכשיו רק צריך שדברים יתחברו, כי כישרון לבד לא מנצח. מחר מול ליברפול זה זמן נהדר להתחיל את הדרך למעלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו