שומר על אש גבוהה: שימה ורסאליקו יהרוס למכבי חיפה את החלום?

אם בקיץ 2016 היו אומרים לאוהדי אתלטיקו מדריד שהם יזילו דמעה ביום ששימה ורסאליקו יעזוב את המועדון, סביר להניח שהם היו מגחכים, בטח אחרי שביקרו את הגעתו מססואולו האיטלקית. הם ציפו ממאמנם דייגו סימאונה לשחקן בעל שם, שיוכל להילחם עם חואנפראן על עמדת המגן הימני, ולא ראו בקרואטי עילוי. הקיץ הוא עזב את בירת ספרד והשאיר אחריו מעריצים עצובים, שרואים בלכתו את אחת האבידות הגדולות של הקולצ'ונרוס תחת סימאונה.

האמת האכזרית היא שוורסאליקו מעולם לא היה מספיק טוב כדי להיות שחקן אתלטיקו. הוא היה מוגבל התקפית, רחוק מלהצטיין טכנית, וגם בהיבט ההגנתי, לצד משחקים נהדרים, היו לו הופעות לא טובות בלשון המעטה. שקירן טריפייר הגיע מטוטנהאם, הוא הדגיש עוד יותר את פערי האיכויות לעומת חברו, שנאבק איתו על מקום בהרכב. זו הסיבה שגם מונדיאל קסום ב־2018, שבו הגיע עם נבחרתו לגמר, לא מנע את השאלתו לאינטר. תוסיפו לכך פציעות טורדניות - ותקבלו תמונה שמעלה לא מעט שאלות, שהמרכזיות בהן הן איך הוא שרד כל כך הרבה זמן באתלטי? ולמה הוא כל כך מתאים לאולימפיאקוס?

התשובה דווקא פשוטה: האופי שלו, העבודה הקשה והמלחמה, שמאפיינת כמעט כל שחקן קרואטי. על המגרש ורסאליקו הוא שד משחת, נלהב - מאפיינים שגרמו לסימאונה ולאוהדים של אתלטי להתרגש מהם, לא פחות משער לחיבורים מ־30 מטר. טובת הקבוצה היתה תמיד לנגד עיניו, הוא היווה השראה לחבריו ונתן להם סיבות להילחם כדי להשיג את הניצחון. הוא היה הנציג של סימאונה על המגרש וגדל להיות מנהיג טבעי, משהו שהקבוצה היתה צריכה על המגרש ומחוצה שלו. ורסאליקו שיחק בסך הכל 98 משחקים באתלטיקו, כבש 3 שערים ובישל עוד 10. לכן אין זה פלא שמה שזוכרים לו בוונדה מטרופוליטנו, גם אם אין לכך קשר להיבט המקצועי, הן הסיבות שהובילו את אלופת יוון להחתים אותו.

שיא הרגש

אחד הרגעים הזכורים ביותר של ורסאליקו בשנותיו באתלטיקו התרחש באצטדיון ריאזור בלה קורוניה. כשפרננדו טורס בלע את לשונו ואיבד הכרה - הקרואטי היה הראשון שזינק לעברו והציל את חייו. מקרה נוסף התרחש בלונדון, שם אתלטי שיחקה מול ארסנל בשלב חצי גמר הליגה האירופית ב־2018. ורסאליקו קיבל שני צהובים תוך שניות, הורחק בשלב מוקדם וזרק בזעם את לוח המשחק של סימאונה. בעונה החולפת הרוחיבלאנקוס הבטיחו את עלייתם לשלב הנוקאאוט בליגת האלופות עם ניצחון חוץ על פורטו (1:3). באותו משחק תופקד ורסאליקו כבלם בלית ברירה, כשיותר מחצי שעה הוא משחק עם שבר בעצם הלחי.

במשחק ההדחה מהצ'מפיונס, מול מנצ'סטר סיטי, הוא השתולל בחדר ההלבשה, התעמת עם שחקני אלופת אנגליה - ג'ק גריליש וקייל ווקר - וזרק לעברם חפצים, למרות שלא שיחק דקה. מובן שלא בכל המקרים הוא יכול להתגאות, אבל אלה בדיוק הדברים שהפכו אותו לכל כך מוערך במטרופוליטנו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

הקיץ, כשהוא בן 30 ולאחר שלא הגיע להסכמות על הארכת חוזה במדריד, ורסאליקו נחת כאמור ביוון. אם יש משהו שאפשר להגיד על המנטליות באי השכן הרי זה שהיא מתאימה לו בצורה מושלמת ויכולה להשאיר את האש שבו דולקת. זה שילוב החום של האוהדים והרצון לחזור למפעל הבכיר ביבשת אחרי שנתיים. הבעיה היא שכל זמן שהוא מפיק מעצמו את הגרסה הכי טובה של עצמו, זה אומר שחלומה של מכבי חיפה לחזור לליגת האלופות הולך ומתרחק.