מעולם עד אתמול לא קרה שהקבוצה שזכתה בליגת האלופות הייתה הפחות טובה בשמינית הגמר, ברבע הגמר, בחצי הגמר ובגמר.
ריאל מדריד חגגה אתמול את הזכייה ה-14 שלה בגביע אירופה לאלופות, אבל כולם, מהנשיא פלורנטינו פרס ועד אחרון האוהדים, יודעים שמבחינת יכולת זו לא הייתה עונה מדהימה של הקבוצה.
אז מה? בסופו של דבר אף אחד לא זוכר את היכולת, את הסטטיסטיקה. מה שזוכרים זה רק דבר אחד: מי ניצח ומי הניף את הגביע. לריאל מדריד אין סיבה להתבייש במה שהיא עשתה העונה. להיפך. זו גדולה להצליח לנצח פעם אחר פעם קבוצות שהן על הנייר טובות יותר. וכן, פ.ס.ז', צ'לסי, מנצ'סטר סיטי וליברפול הן קבוצות טובות יותר מריאל מדריד.
אבל ריאל מדריד ניצחה את כולן. כי יש לה משהו שהוא מעבר לכדורגל נטו. יש לקבוצה הזו עוצמות מנטאליות אדירות. היא אף פעם לא נכנעת, אף פעם לא מרימה ידיים, אף פעם לא מפסיקה להאמין שבסופו של דבר היא תנצח.
כדורגל הוא הספורט היחיד שבו אתה יכול לנצח גם כשהיריב שלך טוב ממך. וזה גם סוד הקסם שלו. כי הוא אלגוריה על החיים. החיים האמיתיים, בהם לא תמיד הטובים הם אלו שמצליחים. יחסית למשחקים הקודמים של ריאל מדריד בעונה המשוגעת הזו, הגמר היה המשחק הרגוע ביותר. נכבש בו רק שער אחד. לא היו בו דרמות ומהפכים.
ועדיין זה היה סיום ראוי לעונה המטורפת שעברה ריאל מדריד, שהתחילה עם הפסד ביתי מביך לשריף טיראספול ממולדובה, ונמשכה עם כמה מהמהפכים המשוגעים ביותר שנראו אי פעם.
טיבו קורטואה הודה בראיון שנתן מיד בסיום, כי זה היה המשחק הטוב ביותר בקריירה שלו. הוא רשם תשע עצירות, כולל שלוש הצלות של שערים בטוחים. זו הייתה ללא ספק אחת מתצוגות השוערות הטובות בהיסטוריה.עבור השוער הבלגי בן ה-30 זו הייתה הזכייה הראשונה בליגת האלופות, והוא היה נרגש מאוד, איך לא.
לפני 8 שנים קורטואה שיחק בפעם הראשונה בגמר ליגת האלופות, כאשר עמד בשערה של אתלטיקו מדריד מול ריאל מדריד. הוא היה קרוב מאוד לזכות בתואר, אבל אז סרחיו ראמוס הכניע אותו בדקה ה-93, כפה הארכה – והסוף ידוע. יש הרבה שוערים טובים, אבל נכון לרגע זה קורטואה הוא השוער הטוב בעולם. קשה למצוא מישהו שיתווכח עם הקביעה הזו.
וזה לא היה רק אתמול. איך אפשר לשכוח את ההצלות המשוגעות מול ג'ק גריליש במשחק הגומלין מול מנצ'סטר סיטי? ובמשחק בפאריז מול פסז'? קורטואה רשם העונה 61 עצירות ב-13 משחקיו בליגת האלופות, ממוצע של 4.7 למשחק. וזה כולל עצירת פנדל של לאו מסי. וככה, בלי לשים לב, זה היה שבוע קסום עבור יוצאי גנק הבלגית. אתמול קורטואה זכה בליגת האלופות, לפני שבוע קווין דה בריינה זכה באליפות אנגליה, ובתווך אליניב ברדה הוליך כמאמן את הפועל באר שבע לזכייה בגביע בישראל.
רק לפני שבוע אוהדי ליברפול פינטזו על הקוודרופול – זכייה בכל ארבעת התארים בעונה אחת. בגביע הליגה ובגביע האנגלי הם כבר זכו, ונותרו עוד שני משחקים ושני תארים. צריך לזכור, אף קבוצה אנגלית מעולם לא זכתה בכל ארבעת התארים. הקרובה ביותר לכך הייתה מנצ'סטר יונייטד שב-1999 זכתה בליגת האלופות, באליפות ובגביע. אבל לא בגביע הליגה.
ביום ראשון שעבר, כאשר מנצ'סטר סיטי הייתה בפיגור 2:0 מול אסטון וילה, הסיכוי לקוודרופול היה ממשי. אבל אז הגיעו שלושת השערים המהירים של סיטי שחרצו את גורל האליפות, וליברפול נאלצה לסיים רק במקום השני. אתמול התנפץ גם החלום לזכות בליגת האלופות, כך שהקבוצה שלפרקים שיחקה את הכדורגל הטוב ביותר באירופה, סיימה את העונה עם אכזבה ענקית. כי עם כל הכבוד לשני הגביעים המקומיים, אלו הם התארים הפחות חשובים מבין הארבעה. וכך, עונה שהייתה יכולה להיחשב כגדולה ביותר בכל הזמנים, מסתיימת בקול דממה דקה.
וכמה מוזר, בשלושת הגמרים בהם שיחקה ליברפול היא לא הצליחה להבקיע אפילו שער אחד ב-330 דקות, בהן בעטה 61 פעמים לעבר השער. שכן את צ'לסי ליברפול ניצחה בשני הגמרים רק בפנדלים, אחרי 0:0.
קרלו אנצ'לוטי הפך אתמול לאגדה. המאמן האיטלקי הוותיק שבר אתמול שני שיאים. הוא היה לראשון שמגיע לחמישה גמרים של ליגת האלופות – והראשון שזוכה בגביע ארבע פעמים. עד אתמול אנצ'לוטי עמד בשורה אחת עם בוב פייזלי וזינדין זידאן, שזכו בגביע עם האוזניים הגדולות שלוש פעמים. עכשיו הוא לפניהם, ולפני כל יתר המאמנים הגדולים. לפני פחות משנה אנצ'לוטי אימן את אברטון הצנועה. אף אחד לא העלה על דעתו שהוא יחזור לקדמת הבמה, שהוא יזכה שוב בתארים החשובים והיוקרתיים ביותר.
אבל זה קרה. ובענק. לפני כחודש "קרלטו" הוליך את ריאל מדריד לזכייה באליפות ספרד ובכך הפך למאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה באליפויות בכל חמש הליגות הגדולות באירופה. הוא עשה זאת עם יובנטוס ועם מילאן באיטליה, עם צ'לסי באנגליה, באיירן מינכן בגרמניה, פ.ס.ז' בצרפת ועכשיו גם עם ריאל מדריד בספרד. בעוד פחות משבועיים אנצ'לוטי יחגוג יום הולדת 63, והאמת, שגם בגיל המכובד הזה נראה שיש לו עוד הרבה שנים טובות לפניו.
הבלגן שהיה לפני תחילת גמר ליגת האלופות, זה שגרם למשחק להיפתח באיחור של 36 דקות, מחייב בדיקה מעמיקה של כל הנוגעים בדבר: המארגנים הצרפתים, אופ"א, משטרת צרפת ושני המועדונים. מדובר בשערורייה ענקית, שרק בנס הסתיימה ללא פגיעות בנפש. כי הדוחק שהיה ליד כמה משערי הכניסה היה באמת מפחיד. אז נכון שלצרפתים היה מעט מאוד זמן, יחסית, להתכונן לאירוע הענק הזה. שכן רק בפברואר הוחלט להעתיק את הגמר מסנט פטרבורג לפריז. ועדיין, זה לא מצדיק אירגון לקוי שכזה.
הסטאד דה פראנס רגיל לארח אירועי ענק. רק לפני כחודשיים התקיים באצטדיון משחק ההכרעה של טורניר שש האומות ברוגבי ו-80 אלף הצופים שהגיעו נכנסו ליציעים ללא שום בעיה. עשרות ומאות אוהדים, בעיקר של ליברפול, שרכשו כרטיסים במאות יורו, לא נכנסו כלל לאצטדיון, או שעשו זאת לקראת סיום המחצית הראשונה. זה משהו שאסור שיקרה. היה מעניין לעקוב אחר ממצאי הבדיקה שתיעשה. ועוד יותר מעניין לראות אילו צעדים יינקטו כדי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם.
