"לשחק במונדיאל זה חלום, אז דמיין מה זה לזכות בו", אמר לי פעם אלוף העולם אנדרס אינייסטה, שאחרי 131 משחקים פרש מספרד בפרידה מסויטת. פרננדו היירו, שהוציא אותו מההרכב, רצה סיום אחר. לפני המשחק מול רוסיה היירו ביקש משחקניו "ליהנות מהרגע". 1,114 מסירות אחר כך, נבחרת ספרד חזרה אתמול הביתה בלי ליהנות. התקשורת הספרדית זעמה, בעיקר כי לא ידעו לנצח קבוצה שהיא כה נחותה מהם עד שאחד מכוכביה, דניס צ'רישב, הוא מחליף בוויאריאל. אך הכישלון היה כתוב על הקיר, ולא רק בגלל הבונקר הרוסי.
המאמן. ספרד התחילה את ההדחה יומיים לפני פתיחת המונדיאל, כשלואיס רוביאלס חשב יותר כנשיא מועדון מאשר כנשיא התאחדות ופיטר את ז'ולן לופטגי. ואולי ההדחה החלה אפילו לפני כן, כשנשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס נכנס בלי סנטימנטים בנבחרת. או כשלופטגי, מסונוור מההצעה המפתה, לא המתין עד אחרי המונדיאל. יש חילוקי דעות סביב השאלה מי צודק, אך הקונצנזוס הוא שהדבר פגע קשות מקצועית ומנטלית בנבחרת. כפי שאמר קוקה: "לופטגי היה המנהיג שלנו והיירו עשה מה שיכל".
פרננדו היירו. נבחרת ספרד חזרה הביתה בלי להינות // צילום: רויטרס
"לא אכנס להערכה של ההחלטות, אך חוסר יציבות לעולם אינו שותף טוב", אמר אתמול סרחיו ראמוס, קפטן של קבוצה שלא היתה דומה למכונה של לופטגי שלא הפסידה 20 משחקים.
השחקנים. היירו לא הזיק לקבוצתו כפי שעשה חורחה סמפאולי בארגנטינה, אך גם לא נתן את האקסטרה בניהול שהיה ללופטגי בזכות הניסיון הרב יותר בספסל והידע הפרטני על כל שחקן שלו ושל היריבות.
כל זה לא מסתיר את אשמת השחקנים, שלא עמדו בציפיות, ובראשם דויד דה חאה. שמונה בעיטות לשער של ספרד בארבעה משחקים במונדיאל נגמרו עם שישה שערים, משקוף ורק הצלה אחת של השוער של יונייטד, שהראה באחד הפנדלים שהוא באמת שקוף. הבלמים, אולי בגלל חוסר עבודה, שיחקו בלי ריכוז ועשו טעויות קריטיות והמגנים לא נתנו את הנשק ההתקפי החיוני בשיטה.
אינייסטה. איך הנבחרת תיראה בעתיד? // צילום: איי.פי
בוסקטס לא הגיע למונדיאל ולאינייסטה ולסילבה כבר קשה לתת תפוקה בכמה משחקים בזמן קצר. אסנסיו, ששיחק כפי שכולם ביקשו מול רוסיה, היה אכזבה קולוסאלית. נקודות האור היו אספאס ורודריגו, שבדקות המעטות שקיבלו הוכיחו את עצמם, ומעל כולם איסקו. זה לא הספיק כדי לנצח.
הסגנון. הטיקי־טקה, שהיום כולם מבקרים באופורטוניזם זול, הוא סגנון משחק ווינר אם יש לו שחקנים מתאימים ומשתמשים בו כאמצעי ולא כמטרה. השיטה נועדה לשלוט במשחק כדי להבקיע שערים. לבצע מסירות כדי להעביר את הזמן לא נותן דבר, מלבד לאבד זמן. כך נגד רוסיה ספרד הגיעה לשיא מדהים של מסירות, אך בעטה לשער רק תשע פעמים. המאמן של רוסיה הודה שלא אהב את השיטה הכל כך הגנתית שלו, אך הוסיף שזו הדרך היחידה לנטרל את ספרד. היירו ידע זאת, אך לא ידע לשנות את המערך.
לופטגי. אולי ההדחה התחילה עם פיטוריו // צילום: איי.אף.פי
העתיד. העתיד טמון בעבר עם עזיבתם של אינייסטה ופיקה ואולי של סילבה. ראמוס הודיע שברצונו להיות בקטאר, "אפילו אם אגיע עם זקן לבן". מעבר לצעד קדימה שחייבים לעשות איסקו, אסנסיו, טיאגו, סאול או מוראטה, המפתח נמצא בזהות של המאמן. קיקה, מיטצ'ל, לואיס אנריקה ורוברטו מרטינס הם השמות הראשונים כדי לקחת אונייה ששקעה בקיץ הארור ברוסיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
