מועדון של איש אחד
ז'לגיריס קובנה של העונה לא מזכירה את זו שהגיעה לפיינל־פור היורוליג בעונה שעברה, אבל דבר אחד אצלה הוא באנקר: האמנות שבה מאמנה שרונאס יאסיקביצ'יוס משביח שחקנים • לא תמיד זה לטובה
1.ז'לגיריס קובנה, שתתארח הערב (21:05) בהיכל מנורה אצל מכבי ת"א, כנראה כבר לא תשחזר את העונה הקודמת, החלומית, שלה. היא ומאמנה שרונאס יאסיקביצ'יוס הגיעו לפיינל פור היורוליג, למרות התקציב הדל שלה ביחס לאחרות. העונה, אם לא יתרחש מהפך של הרגע האחרון, הליטאים לא יהיו אפילו בשמינייה הראשונה.
הקבוצה של אקס מכבי מדורגת במקום ה־12 עם 11 ניצחונות, אחד פחות משל הצהובים. הניצחון הבודד שחסר לה כנראה ישאיר אותה בחוץ, למרות השיפור המרשים שלה בשבועות האחרונים, עם שלושה ניצחונות בארבעה משחקים. כעת נשאלת השאלה: האם היא תעמוד שוב בדרכו של יאניס ספרופולוס? בעונה שעברה הקבוצה הליטאית הדיחה את אולימפיאקוס, שאותה אימן ברבע הגמר, ועוד ללא יתרון הביתיות.
2.בעונה כל כך ארוכה וקשה, קשה מאוד להרשים. קשה עוד יותר לשחזר את ההצלחה מאשתקד, בטח אם תקציב המועדון לא מספיק כדי לשמור את הכוכבים קרוב. שאראס, בעונתו הרביעית במועדון, קידם והשביח לא מעט שחקנים, אבל נאלץ לראות אותם עוזבים למועדונים גדולים יותר, או במילים אחרות: לכסף הגדול. זה גרם למצב שבכל עונה הוא צריך להמציא את הקבוצה שלו מחדש. הפעם זה לא כל כך עבד.
ז'לגיריס העונה היא בעצם הקורבן של ההצלחה שלה. ההישג הפנומנלי הכניס את השחקנים שלה חזק לתודעה. לדוגמה הרכזים קווין פאנגוס, שעבר לברצלונה, וואסילייה מיצ'יץ', שהצטרף לאנאדולו אפס. גם אקסל טופאן נטש וחבר לדיוויד בלאט באולימפיאקוס. אם תחברו את השלושה, תקבלו שלישייה אחורית שכבר איננה. שאראס הפך את קידום השחקנים והפיכתם לכוכבים לאמנות, אבל יש לזה מחיר: לא פשוט לייצר תחליפים מתאימים, ובלתי אפשרי לעשות זאת עונה אחרי עונה.
3.זאת לא היתה הבעיה היחידה של ז'לגיריס העונה. בקבוצה נחותה מיריבותיה על הפרקט, הרוח הקבוצתית היא הדבר הכי חשוב. גם את זה שאראס לא הצליח לייצר העונה. בעניין הזה, החיבור הכמעט מושלם בין השחקנים הפך חלקי ומקרי בלבד.
לא במקרה הודה המאמן כי "חסרים לנו מנהיגים ומנהיגות. אנחנו לא רעבים כמו בעונה שעברה. אנחנו חושבים על עצמנו יותר מעל הקבוצה ועושים אותן שגיאות, רק מול יריבות שונות".
בעיה נוספת שהעיבה על העונה של ז'לגריס היא מכת פציעות שפקדה אותה. כשמכה כזאת נוחתת על סגל שמלכתחילה לא היה עמוק מספיק, זה כמו מכת מוות עבורו. נייט וולטרס שיחק העונה 20 משחקים מתוך 26 משחקים באירופה, ליאו ווסטרמן הופיע 19 פעמים, פאוליס יאנקונאס רק 17 משחקים, ואנטאנאס קבאליוסקאס 14 בלבד. בסך הכל החמיצו הארבעה 34 משחקים משותפים.
למרות אי ההצלחה, ההגנה של שאראס דווקא יציבה: בעונה שעברה ספגה 79.6 נקודות למשחק, העונה כמעט שתיים פחות. הנתונים מוכיחים שההתקפה היא מוקד הבעיה. בעונה שעברה קלעה ז'לגיריס 81.3 נקודות, ואילו העונה היא תקועה על 78.7. הסמל המסחרי שלה היה נתון מטורף של 42.1 אחוזים מחוץ לקשת, שהציב אותה במקום הראשון ביורוליג. העונה היא נשארה באזור (38.8), אבל הפעם זה מספיק לה רק למקום השישי במפעל.
ואם שאלתם, אז חוסר ההצלחה ביורוליג העונה לא מפחית - ולא יפחית - מההערכה סביב שאראס. שחקן העבר שלא מזמן חגג את יום הולדתו ה־43 הוא המאמן היחיד ביורוליג שמרוויח יותר משחקניו.
העונה הזו גם לא תפגע במוניטין שלו. שאראס ימשיך להיות מבוקש בכל אירופה, ובקיץ שוב תעלה השאלה אם הוא ימשיך בז'לגיריס או יעשה את קפיצת המדרגה המתבקשת. יתרה מכך, גם בעונה הזו הוא הצליח לייצר "נכסים ליצוא", כמיטב המסורת שלו. שני המועמדים הבאים לעשות את זה בקיץ הקרוב הם הסנטר ברנדון דיוויס והרכז נייט וולטרס. הערב, כאמור, הם ינסו לגמור לאקסית של מאמנם את העונה האירופית.
