כבר לא מציאה

לא משנה כמה חוכמה וניסיון בני אדם יחשבו שהם צוברים, בסופו של דבר גורלה של ההיסטוריה הוא לחזור על עצמה, ונבחרת ארה"ב בכדורסל מדגימה לנו זאת שוב.

במשחקים האולימפיים של סיאול ב־1988 הבחורים של פול תומפסון, שכללו כרגיל את כוכבי המכללות הגדולים ביותר באותה עת - ובהם כמה שמות שהמשיכו גם לקריירת אן.בי.אי נהדרת כמו דיוויד רובינסון ומיץ' ריצ'מונד - הפסידו בחצי הגמר לגברים של בריה"מ.

זה הספיק לאיגוד הכדורסל של ארה"ב להחליט שדי עם הקטע הזה של לשלוח את ילדי הקולג'ים לקרבות מול מקצוענים. התוכנית נלקחה ברצינות, הועברה לידי מאמן מעוטר כמו צ'אק דיילי, והשילוש הקדוש של מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ולארי בירד הוביל התגייסות של מיטב כוכבי האן.בי.אי לברצלונה 92', שם הם קרקסו את העולם בדרך לזהב קליל.

ההתלהבות של כוכבי האן.בי.אי מהאפשרות להביך את העולם החזיקה מעמד ב־96' כשכוכבי הענק המשיכו לבוא, אבל ב־2000 כבר נשלחה סוג של נבחרת ב', שכמעט הפסידה לליטא של שרונאס יאסיקביצ'יוס בחצי הגמר. ההתלהבות התחלפה באדישות, האדישות התחלפה בזלזול, ובטורנירי אליפות העולם ב־2002 ובמשחקי אתונה 2004 נבחרת ארה"ב היתה אוסף מקרי של מעט כוכבים גדולים ולא מעט כוכבי משנה שהסכימו להגיע. זה נגמר בשני כישלונות מביכים.

פופביץ'. נשאר עם שחקנים כמו ווקר, מידלטון ומיטשל // צילום: אי.פי

התגובה? כמו אחרי 88'. לקראת אליפות העולם של 2006 (הטורניר הפחות חשוב, כמובן, שאותו האמריקנים גם ככה לוקחים הרבה פחות ברצינות ביחס למשחקים האולימפיים) הם בנו את התוכנית מחדש. כוכבים התחילו לבוא וזה נגמר במדליית ארד אחרי הפסד ליוון בחצי הגמר, אבל הדרך היתה ברורה.

ב־2008, בדיוק כמו ב־92', כל הכוכבים הכי גדולים הגיעו למשחקים האולימפיים, הביכו את העולם וטיילו בקלילות אל הזהב.

מה בא אחר כך? אתם בטח כבר יודעים. הכוכבים הענקיים שהיו ב־2008 לא באו לאליפות העולם שנתיים לאחר מכן. רובם חזרו למשחקי לונדון 2012 (כמו שהם ידעו לחזור לאטלנטה 96' אחרי ברצלונה), אבל בריו 2016 שוב אפשר היה, רק מאלה שנשארו בבית, לבנות נבחרת לא פחות טובה מזו שבסופו של דבר נשלחה לטורניר האולימפי.

ואלה שמות

אם עקבתם אחרי המעגליות, תוכלו לבד להבין מה קורה הקיץ כשהצוות האמריקני רואה כיצד שם גדול אחרי שם גדול פורשים מסגל הנבחרת, שבועות בודדים לפני אליפות העולם בסין בחודש הבא.

דמיאן לילארד, ג'יימס הארדן, בראדלי ביל, אנתוני דיוויס וקווין לאב הם השחקנים המובילים שעשו אחורה פנה החודש. זה לפני שהזכרנו את לברון ג'יימס, פול ג'ורג', קווין דוראנט, ראסל ווסטברוק, סטף קרי, ג'ימי באטלר, קיירי אירווינג, קוואי לאונרד ואחרים, שמסיבות כאלה ואחרות בכלל לא היו בתמונה גם בקיץ שעבר.

קמבה ווקר. יצליח לחזור עם הזהב? // צילום: אי.פי.

ועכשיו, בואו נשחק משחק: מה יקרה באליפות העולם, ואחריה? לא צריך להיות נוסטרדמוס כדי לחזות זאת. הנה: אם הנבחרת של גרג פופוביץ' עם שחקנים כמו קמבה ווקר, קייל לאורי, דונובן מיטשל, קריס מידלטון (ועוד לא מעט שמות שאולי אתם בקושי מכירים) תשיג את הזהב? אז גם בטורנירים הבאים נמשיך לראות את ההתהלבות האמריקנית דועכת. עד שהם יפסידו.

ואם יפסידו בסין? ובכן, איזה כיף זה רק לחשוב על הסגל שייסע לטוקיו ב־2020!

ג'ארד דאדלי דווקא מוכן לצאת עם הנבחרת לסין, השאלה אם מישהו בכלל מעוניין?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות