אולי די? על מסורת שנויה במחלוקת

חג המולד הוא הדבר הקרוב ביותר שיש בארה"ב למה שאנחנו מכירים מכיפור: יום אחד בשנה שבו תחושות אחדות, שותפות, מנוחה כללית וחשבון נפש אופפות כמעט את כולם. איכשהו,האן.בי.אי הצליחה להפוך את היום הזה לשנוי במחלוקת.

הסיבה הראשונה היא העובדה שזו הליגה היחידה בארה"ב שמקיימת משחקים ביום החג עצמו - 25 בדצמבר. אמנם לא באותה מידה או פנטיות כמו הדיון סביב עבודה ביום כיפור בישראל, אבל גם בארה"ב הציפייה היא שאם אתה לא חייב - אין סיבה לקרוא לך לעבודה ביום זה. כשסטן ואן גאנדי התבטא בנושא לפני כעשור, הליגה קנסה אותו.

אבל כבר יותר מ־70 שנה (מאז עונתה השנייה, ב־1947) באן.בי.אי מתעקשים לשמר את המסורת הזו. וגם אם היא רחוקה מלשבות את תשומת הלב והקונצנזוס האמריקניים כמו שמשחקי חג ההודיה בפוטבול עושים, יש לערב המשחקים הזה היסטוריה מכובדת ועשירה במפגשים גדולים, תצוגות היסטוריות, דרמות ורייטינג טוב יותר מאשר כמעט כל משחק אחר בעונה הרגילה.

יאניס. אין חשש שהוא ינוח בחג // צילום: אי.פי

הסיבה השנייה שהאירוע שנוי במחלוקת היא מודרנית יותר, וקשורה למה שהוא אולי הנושא החם ביותר, אולי גם החשוב ביותר, שסובב את הליגה כיום - עומס המשחקים, ו־Load Management (ניהול עומסים).

גם אם הלו"ז פחות צפוף מבעבר, הודות לתיקונים שביצעה הליגה, וגם אם בעבר היו שנים של קצב דומה מבחינת התקפות פר משחק, עדיין הליגה נמצאת כיום בסיטואציה חסרת תקדים מבחינת השילוב בין מהירות המשחק לריווח שמייצר תנועה רבה יותר לאתלטיות שיא של השחקנים, מה שמגביר את הסיכון לפציעות.

זה מגיע אחרי שכמעט דור שלם של שחקנים ירד לטמיון בגלל פציעות בשנות ה־90, ואחרי שכרגיל גרג פופוביץ' והספרס העבירו שנים בלהקדים את כולם ולימדו את הליגה כיצד לחלק עומסים. וכך, בליגה שבה כולם חכמים וכולם מעתיקים אחד זה מזה, כיום אנחנו רואים כיצד רוב הכוכבים משחקים פחות מ־35 דקות למשחק (בהשוואה ל־40 ויותר עד לפני כמה שנים), ולוקחים פה ושם ערבי מנוחה.

תאוות הצבע גוברת על ערכים חשובים יותר // צילום: רויטרס

אז לא שמישהו חושש שהכוכבים הגדולים ינוחו דווקא בערב המשחקים הזה, שחשוב מאוד לליגה. אבל זו תמיד הזדמנות שבה מתעורר הדיון - וטענה פופולרית אחת היא שמאחר שזה בכל מקרה הערב הראשון בעונה שבו האמריקנים מפנים תשומת לב לאומית לאן.בי.אי, כשהרייטינג מדשדש בשבועות הראשונים ומרבית האוכלוסייה עוקבת אחרי סיום העונה בבייסבול ושיא העונה בפוטבול, למה לא לעשות אותו בערב פתיחת העונה?

כך קרה בעונת 2011/12 המקוצרת, כשפתיחת העונה נדחתה בגלל שביתה. המשחק הראשון היה שחזור הגמר, בהבדל אחד שלברון ג'יימס היה ענק וניצח עם מיאמי את דאלאס של דירק נוביצקי, ובמשחק שנעל את היום צלף קווין דוראנט 30 נקודות בניצחון אוקלהומה סיטי על אורלנדו.

ובאופן מאוד מתאים לחג המולד, כמעט כולם היו מאוחדים בתחושה אחת: שזה הדבר הנכון לעשות. זה ערב הפתיחה המושלם לליגה, בדרך לעונה של 70-65 משחקים (ולא 82). כדי שזה באמת יקרה, הליגה תצטרך לוותר על לא מעט משחקים ועל לא מעט הכנסה. ואם יש דבר אחד יותר אמריקני מתחושת אחדות מזויפת בכריסמס זה לא לעשות את הדבר הנכון בגלל תאוות בצע.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות