אל תלכו לשום מקום
למרות האכזבה הגדולה, בלוס אנג'לס קליפרס צריכים ללכת על עקרון ההמשכיות ולהשאיר את המאמן דוק ריברס • ההיסטוריה מלמדת שזה מתכון להצלחה ולשמירה על כוכבים כמו קוואי לאונרד ופול ג'ורג'
לפני כמה ימים דיברנו על הקשר בין הזמן שמאמן באן.בי.אי נמצא בארגון לבין מידת ההצלחה של הקבוצה (12 מ־16 המאמנים שנמצאים הכי הרבה זמן על הקווים במועדון שלהם, הגיעו השנה לפלייאוף). האם זה הסיפור של הביצה ותרנגולת? לא בדיוק, כי בהרבה מהמקרים הקבוצה והמאמן עברו גם תקופות פחות טובות יחד. עם זאת, העובדה שהמאמן נשאר כמובן תורמת, ולא מפתיע לגלות שיש לה התאמה למידת הצלחה, אבל היא גם סממן לארגון שמתנהל בצורה יציבה יותר. ארגון שיש לו תוכנית ארוכת טווח.
בלילה שבין שלישי לרביעי הודחה לוס אנג'לס קליפרס במשחק 7 מול דנבר, והזכירה עוד נדבך משמעותי של אותה יציבות, שיכולה להתבטא באורך מערכת היחסים של המאמן עם הקבוצה. "ככל שנישאר יותר זמן יחד, כך נהיה טובים יותר", אמר אחרי ההפסד פול ג'ורג' - אחד משני הכוכבים של הקליפרס, שהיה גרוע במיוחד במשחק המכריע. "הסיפור של העונה הזו הוא שלא היינו מספיק זמן יחד", סיכם - וכמה שהוא צודק.
אם נסתכל על קבוצות אחרות שהגיעו רחוק העונה, נראה שניקולה יוקיץ' וג'מאל מארי מהנאגטס שיחקו יחד 1,620 דקות בעונה הרגילה. זה הצמד שהיה יחד על הפרקט הכי הרבה זמן בקבוצה של מייק מאלון. הם עברו את יוטה, שם דונובן מיטשל ורודי גובר שיחקו יחד 1,773 דקות. במיאמי, ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו קיבלו 1,600 דקות משותפות. יכולים לחשוב על עוד צמדים מובילים? קייל לאורי ופסקל סיאקם שיחקו יחד 1,300 דקות, מקום רביעי מבין הצמדים בקבוצה, לברון ג'יימס ואנתוני דיוויס? 1,456 דקות, מקום ראשון בלייקרס.
לאונרד וג'ורג' מנסים לעצור את מארי // צילום: USA TODAY Sports
ואם התמונה עדיין לא ברורה - אז המספר שצריך להגיד עכשיו הוא 891, מקום שישי בקליפרס. זה מספר הדקות המשותפות שהיו לג'ורג' ולכוכבה הגדול ביותר של הקבוצה, קוואי לאונרד, בעונה הרגילה. ואם מישהו שכח, אז בניגוד לכמעט כל הקבוצות המוצלחות האחרות העונה, לצמד המוביל של הקליפרס אין עבר משותף. זו העונה הראשונה שלהם ביחד, והיא נראתה פחות או יותר כמו חצי עונה, במקרה הטוב. חמישה צמדים קיבלו יותר דקות משותפות בקבוצה של דוק ריברס, ג'ורג' לא נמצא באף אחד מהם, קוואי בשניים.
וזה לא רק פציעות או מזל רע. זה היה התכנון - קוואי משחק כשמתחשק לו, וג'ורג' הוא שחקן שכנראה כבר לעולם לא יהיה שוב מאה אחוז בריא. וכשקליפרס מכרו את כל עתידם הנראה לעין בשביל לצוות את שני אלה ביחד - וגם זה, רק לשתי עונות מובטחות - הם ידעו את זה. זו היתה התוכנית. והיא נכשלה.
אז מה עכשיו? ובכן, למרות שגם ריברס עצמו צריך לקבל הרבה מאוד ביקורת - שמונה הפסדים במשחק 7 (הכי הרבה בהיסטוריה) ושלוש פעמים אובדן יתרון של 1:3 (לשום מאמן אחר אין יותר מ־1) - אם נדבק בקו המקדש המשכיות, אין היגיון להיפרד ממנו בשלב זה.
גרין והארל בימים טובים. בשנה הבאה הלחץ ייגבר // צילום: אי.פי
ואולי צריך להתרגל לדברים כאלה מקבוצות של ריברס, כך שהקליפרס - שהדחה בסיבוב השני היא התרחיש הכי גרוע מבחינתה העונה (להוציא פציעות וכו') - פשוט צריכה להגיע לעונה הבאה כמו שהיה די ברור שהיא תגיע אליה: בלחץ אטומי להישג בולט (אליפות או לפחות גמר האן.בי.אי), כדי להצליח להשאיר את קוואי ואת ג'ורג' מעבר לשנתיים המובטחות - ואז לקוות לא לפגוש שוב את יוקיץ' ואת מארי בפלייאוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
