מועדון הכדורגל סנטוס הוא הבית של רוביניו. זה המועדון שבו גדל ואיתו זכה בשתי אליפויות בתחילת שנות ה־2000, המקום שאליו חזר ב־2010 כשאיבד את מקומו במנצ'סטר סיטי ורצה לצבור דקות לקראת הגביע העולמי, הקבוצה שאליה הגיע שוב ב־2014 אחרי ששמע מפיליפו אינזאגי שאינו נכלל בתוכניות של מילאן, וזה גם היעד שאליו שב בתחילת השבוע כדי לסיים את הקריירה.
"אני מתרגש להיות כאן, יש לי זיכרונות נעימים מאוד מהמקום הזה", הכריז שחקנה לשעבר של ריאל מדריד, שלמען הגשמת חלומו הסכים להרוויח בחמשת החודשים הראשונים של החוזה 271 דולר בלבד. בקריאה ראשונה קשה שלא להתרגש מסיפור האהבה הזה, אלא שבין השורות מסתתר סיפור אחר לגמרי.
אם בשלוש הקדנציות הקודמות רוביניו היה סמל של סנטוס, בקדנציה הרביעית והנוכחית הוא גם סמל למאבק של ברזיל באלימות כלפי נשים. הסטטוס הזה התווסף לו בנובמבר 2017, אז בית משפט באיטליה דן אותו לתשע שנות מאסר לאחר שב־2012, כשהיה שחקן מילאן, הברזילאי היה אחד משישה גברים שהיו מעורבים בתקיפה מינית ואונס קבוצתי במועדון לילה במילאנו. רוביניו שיחק אז באתלטיקו מיניירו הברזילאית, ובגלל עניינים משפטיים והיעדר הסכם הסגרה בין ברזיל לאיטליה התיק בעניינו לא נסגר - והוא טרם הורשע. למרות שחמק מגזר דין ומעונש, הכתם הגדול נשאר.
בסנטוס ניסו להתעלם באלגנטיות מהעניין הזה ועטפו את החזרה של רוביניו עם הסלוגן "הפדאלדה האחרונה" - מחווה לריקוד האחרון של מייקל ג'ורדן ושיקגו בולס. המועדון מסאו פאולו עשה מאמצים גדולים כדי להבליט את הצד הרומנטי של הקאמבק הזה, אבל את המתנגדים הרבים זה לא שכנע. בוודאי לא כשהחתימה הושלמה ב־10 באוקטובר, היום הלאומי למאבק נגד נשים שבו סנטוס אפילו לקחה השנה חלק, ובטח לא כאשר את הקבוצה מאמן קוקה, מי שבעצמו הורשע באונס של קטינה שווייצרית בת 13 כשהיה שחקן גרמיו ב־1987. כל אלה הוסיפו למעבר של רוביניו פן נוסף ועכור. הוא הוגדר כצבוע ופוגעני על ידי רבים והוביל לגל מחאה שבראשו עומדים ארגוני נשים מכל רחבי המדינה.
אנאלו טומה, חברה מארגון האוהדות של קורינתיאס, נלחמת כבר ארבע שנים בשליטה הגברית הבלעדית במועדוני הכדורגל בברזיל. "כל האנשים החזקים הם גברים לבנים שלא מבינים מה קורה לאישה כשהיא עוברת תקיפה מינית", אמרה השבוע לתקשורת בברזיל, "סנטוס, לדוגמה, עשתה כמה קמפיינים בנושא, ועכשיו היא מחתימה אנס. זה צבוע, לא מכובד ודוחה".
גם מריאנה פקיאר, מייסדת ארגון האוהדות של סנטוס, חושבת אותו הדבר. "זה לא מקובל", הכריזה עם היוודע דבר החתימה, "כאישה וכאוהדת אני לא מרגישה רק שלא מכבדים אותי, אלא אני מרגישה גם מחוללת. אנחנו מתנגדות להבאת רוביניו, הוא מגעיל אותנו".
היסטוריה של אלימות
כל הנשים האלה, ובהן עיתונאיות וידועניות ברזילאיות שפרסמו טורי דעה נוקבים בנושא, לא מתנגדות לרוביניו בשם רוביניו. הן יוצאות נגד תופעה. לפי הנתונים, מדי שנה נרצחות כ־6,000 נשים בברזיל, ובכל 11 דקות בממוצע נאנסת אישה ברזילאית. הכדורגל המקומי עושה קולות של מלחמה נגד המגמה הזאת, אך כשזה מגיע לרמת הפרקטיקה - שום דבר לא קורה.
מלבד רוביניו בן ה־36 ומאמנו, מסתובבים בכדורגל הברזילאי גם ברונו, שוערה של ריו ברנקו, שב־2017 השתחרר מהכלא אחרי שש שנים שבהן ריצה עונש מאסר על חטיפה, רצח והחבאת גופתה של זוגתו, וז'אן, שוערה של אתלטיקו גויאנאנסה, שלפני שנה שוחרר מסאו פאולו לאחר שהואשם באלימות כלפי אשתו.
כמו במקרה הנוכחי, בכל פעם כששחקן עם עבר פלילי כזה מחפש קבוצה, ארגוני הנשים מנסות למנוע זאת דרך הפגנות וברשתות החברתיות. לעיתים נדירות זה מצליח, אבל לרוב - כפי שהסבירה אחת האוהדות - "מה שהם עושים על המגרש חשוב יותר ממה שהם עושים מחוצה לו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
