תנו לשמש יד: הנסיקה של פיניקס

ב־1995 אורלנדו מג'יק - קבוצה עמוקה ומוכשרת בראשות סנטר צעיר שהיא לקחה בבחירה הראשונה בדראפט - זינקה מקבוצה שולית כל הדרך אל גמר האן.בי.אי, שם הפסידה ליריבה מנוסה יותר, יוסטון רוקטס, בהובלת שחקן פנים אתלטי שגילם את מהות הכדורסל המודרני. בעונה שלאחר מכן אותה מג'יק של שאקיל אוניל, פתחה את העונה במאזן 2:13, בדרך לעונה של 60 ניצחונות.

מישהו מכם יכול לדמיין שאז - כשיש לה סגל צעיר וסופר־מוכשר שכבר הגיע לגמר ושילם שם את שכר הלימוד, ושממשיך להשתפר ולנצח בקצב מסחרר - לא באמת יספרו אותה כמועמדת לאליפות? אפילו לא בטופ 5? ברור שלא. אורלנדו ההיא פתחה את העונה במקום השני אצל סוכנויות ההימורים עם יחס של 1 ל־4 (אחרי שיקגו בולס הגדולה, שקיבלה 1 ל־3.5), ובסופו של דבר נפלה רק בגמר המזרח מול מייקל ג'ורדן בשיאו.

לפיניקס סאנס מודל 2021/2022 יש הרבה קווים מקבילים לאורלנדו ההיא. גם לה יש סנטר צעיר ובכיר, שהיא לקחה לא מכבר בבחירה הראשונה בדראפט. גם היא עמוקה ומוכשרת. גם היא זינקה בעונה שעברה מקבוצה שולית כל הדרך אל גמר האן.בי.אי, גם היא הפסידה שם רק לקבוצה מנוסה יותר עם כוכב שהוא פריק אתלטי שעולם הכדורסל לא ראה קודם (אז זה היה האקים אולאג'ואן, אשתקד זה היה כמובן יאניס אנטטוקומפו).

העשירון העליון

גם פיניקס פתחה את העונה שאחרי הישג הגמר בכושר מעולה. לפנות בוקר היא ניצחה את מוליכת המערב מול גולדן סטייט (96:104), עלתה למאזן 3:18, ורוכבת על רצף משוגע של 17 ניצחונות - שווה לשיא הקבוצתי.

בניגוד לאורלנדו ההיא, אין לה רק כישרון צעיר (אז שאק ופני הארדאוויי, היום דיאנדרה אייטון ודווין בוקר) וסגל ארוך, מאוזן ומוכשר. אלא שיש לה גם רכז־על, חבר היכל תהילה עתידי שנמנה עם הגדולים בהיסטוריה בעמדה שלו, כריס פול, שעל אף גילו (36) עדיין משחק כדורסל עילאי.

אז איך זה שעדיין, על אף כל זה, ואף שאנחנו מסתכלים על מפת תחרותיות יחסית שטוחה באן.בי.אי כיום, בלי שיש איזה מקבץ של 3-2 קבוצות שעדיפות משמעותית על כל היתר, ובלי שיש איזו קבוצה היסטורית שהיא הפייבוריטית הברורה - עדיין, מבט חטוף על טבלת יחסי ההימורים לאליפות העונה מציבה את פיניקס רק במקום השביעי, עם יחס של 1 ל־13 או 14(!).

היחס הזה משקף כמובן את האמון של הציבור ביכולת של הסאנס ללכת עד הסוף העונה. ולדעת הציבור, את העונה הזו צריך להריץ בסימולציה לא פחות מ־14 פעמים כדי שפיניקס, מקום שני בליגה כרגע, שהגיעה עד לגמר רק לפני חצי שנה, תזכה באליפות פעם אחת.

התשובה, ככל הנראה, מורכבת מכמה גורמים. אבל תרשו לי להתעכב על אחד בלבד: באן.בי.אי ב־90 אחוז מהמקרים זוכה באליפות קבוצה עם שחקן שהוא פחות או יותר טופ 5 בליגה. בכל מקרה, שחקן שהוא מה־Tier1, השכבה העליונה של השחקנים הטובים ביותר. זו לא הגזמה: ב־30 השנים האחרונות, רק שלוש פעמים זכתה באליפות קבוצה ללא שחקן מהסוג הזה (דטרויט ב־2004, דאלאס ב־2011, סן אנטוניו ב־2014). 3 מ־30 זה 10 אחוזים.

ופיניקס, מה מצבה בתחום הזה? ובכן, תגידו אתם. האם מישהו מבין סטף קרי, קווין דוראנט, יאניס אנטטוקומפו, לברון ג'יימס, לוקה דונצ'יץ' או ניקולה יוקיץ' משחק בפיניקס? השישייה הזו היא כרגע בלי ספק הטופ 5 (או, יותר נכון, ה"שכבה הראשונה") של השחקנים בליגה. תמשיכו בדירוג ותגיעו אל קוואי לנארד (פצוע, אבל כשהוא בריא הוא לגמרי Tier1), פול ג'ורג', דמיאן לילארד, אנתוני דייוויס וג'ואל אמביד. רוב האנשים ישימו גם את ג'ייסון טייטום, ג'יימס הארדן וג'ימי באטלר לפני שהם ידרגו כל אחד משחקני הסאנס.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

זה אומר שבמקרה הטוב, השחקן הכי טוב בפיניקס הוא השחקן ה־15 בטיבו בליגה. ולזכות באליפות בלי שחקן טופ 15-10, זה כבר משהו שקרה עוד פחות מאשר ב־10 אחוזים מהמקרים ב־30 השנים האחרונות. עכשיו תחליטו אתם איפה הייתם שמים את הכסף שלכם.