ג'יי ג'יי רדיק ידע היטב את מי צריך לעצור. לפני המפגש עם פורטלנד, מאמן הלייקרס הדגיש את איום החדירות של דני אבדיה. כמה שעות לאחר מכן, הישראלי כבר היה אחד האחראים לכך שלוס אנג'לס ספגה את הפסדה הראשון העונה.
אבדיה סיים עם 23 נקודות ותשעה אסיסטים בניצחון החוץ 129:136, שסידר לבלייזרס מאזן מושלם של 0:3. לצד ג'ה מוראנט, שקלע גם הוא 23 נקודות, דמיאן לילארד וג'רו הולידיי, הוא היה חלק מהתקפה שהלייקרס התקשו לבלום. פורטלנד קלעה ב־59 אחוז מהשדה וב־50 אחוז מחוץ לקשת, והתגברה על 41 נקודות של לוקה דונצ'יץ'.
אבל מאחורי ההופעה של אבדיה עומדת גם החלטה מקצועית. במסיבת העיתונאים לאחר המשחק נשאל מאמן פורטלנד מייקה נורי כיצד התנהלו השיחות עם הישראלי על תפקידו, אחרי העונה שבה נשא באחריות גדולה עם הכדור - ועם חזרת לילארד וצירוף מוראנט.
"אנחנו פשוט מנסים להפוך אותו ליעיל יותר", הסביר נורי. "הרבה מזה בשנה שעברה היה בגלל הפציעות. הוא נאלץ להוביל את הכדור לאורך כל המגרש, ואז לשחק פיק־אנד־רול ולחדור לסל".
כעת, פורטלנד רוצה שאבדיה יקבל את הכדור כשההגנה כבר בתנועה, וינצל את תשומת הלב שמושכים שני הגארדים. "חשבנו שאם הם יתקפו את הרווחים בהגנה וימסרו לו, הוא יוכל לתקוף את השחקן שסוגר אליו ולחדור", אמר נורי. "הוא יוכל לקבל את הכדור ולעשות כדרור אחד או שניים, במקום להשקיע את כל הכדרורים שנדרשו כדי להוביל אותו. זו הייתה המחשבה מאחורי זה".
המסר ברור: בפורטלנד רוצים לחסוך לאבדיה את הדרך הארוכה למצבי התקיפה, ולתת לו להגיע אליהם בעמדה טובה יותר. הנוכחות של מוראנט ולילארד מאפשרת לחלק את עבודת יצירת המצבים, ולהשאיר לישראלי הזדמנויות לנצל את כוחו בחדירה.
לדברי נורי, חלוקת האחריות מתרחשת גם בין השחקנים עצמם בזמן המשחק. "אף אחד לא דואג מי יקבל את הקרדיט ומי ייקח את הזריקה", סיפר. "הם ממש אומרים: 'ג'ה, הפעם יש לך את קסלר בפיק־אנד־רול. דני, הפעם תחדור לסל'. זו תקשורת מתמדת. כולם פשוט רוצים לנצח משחקי כדורסל".
גם על השילוב בין לילארד למוראנט הייתה לו תשובה נחרצת: "שניהם רוצים לנצח, קודם כול. שניהם מאוד לא אנוכיים, אוהבים לחלוק את הכדור ומנסים לשחק בדרך הנכונה".
נורי לא התעלם מהליקויים בניצחון. "זה לא היה יפה, אבל כל מי שנכנס למשחק נלחם", אמר, והדגיש את 48 הנקודות שקיבלה פורטלנד מהספסל. "דיברנו במחצית על כך שהקבוצה הראשונה שתתחיל לשמור תנצח".
מול דונצ'יץ', הוא הודה, גם למאמן לא נותר הרבה שקט. "רק התפללתי שלוקה לא יזרוק שוב, כי הייתה תחושה שכל זריקה שלו תיכנס". בצד השני, אבדיה וחבריו דאגו שהערב הזה יסתיים בחיוך של פורטלנד.
