רוקי ישראלי בסקרמנטו קינגס זה אירוע שמוכר לכדורסל הישראלי. עומרי כספי נבחר בבחירה ה-23 בדראפט 2009 ונכנס לקבוצה ללא רועה אמיתי, והצליח לבנות משם קריירה מכובדת במיוחד למשך עשור ב-NBA.
העונה, עמנואל שארפ יגיע לסיטואציה מאוד דומה - מועדון שפעם היה טוב ובזכות החלטות גרועות יותר וגרועות פחות הצליח ליפול לתוך ריקנות וחוסר תקווה, עם עדר של שחקנים צעירים ו-ותיקים שלא ברור מי הרועה שלו - ואם הרועה הזה בכלל יכול להיות כזה שמוביל קבוצה מעבר לטופ של הלוטרי.
הגנה ושלשות
אחרי חמש שנים באוניברסיטת יוסטון וריצה אחת בלתי נשכחת בטורניר המכללות שהסתיימה עם החטאת סל שוויון בגמר, שארפ עבר ל-NBA. הוא עשה זאת בעידן שהרבה יותר קל להגיע לשם ועם התמקצעות בשני הדברים החשובים ביותר בכדורסל המודרני: הגנה ושלשות, בסדר הזה.
בגובה 1.91 מטר וללא יכולות כדרור מצטיינות, שארפ הפך משחקן שעושה הכל בהתקפה לשחקן שמתמקצע במה שצריך כדי שהמאמן יהיה חייב אותו על הפרקט.
כבן לשני הורים כדורסלנים ואח לכדורסלן בעצמו, הדרך של עמנואל הייתה ברורה. למרות שסבל מעודף משקל, הוא פיצה על כך במהירות וביכולת לזרוק מכל טווח, דבר שגם הראה באליפות אירופה לקדטים בה שיחק עם נבחרת ישראל בגיל 15. זה גם הפך אותו לכשיר לשחק בנבחרת לא כמתאזרח, לא דבר של מה בכך כשמדובר בן לאב אמריקני ואם קנדית.
תכונות כמו של אבא
את דרכו באוניברסיטת יוסטון החל עם שבר בעצם השוקית והחלמה ארוכה במיוחד, שגרמה לו לפספס את כל עונתו הראשונה. מאז, כדי להבדיל את עצמו משאר הרכזים המוכשרים ששיחקו באוניברסיטה, הוא היה צריך לסגל לעצמו תכונות אופי אחרות - כאלו שהיו לאבא דריק כששיחק במכבי תל אביב. המהירות נשארה, אבל הכדורסל הנוכחי מצריך להביא לשולחן ערך מוסף.
הוא ראה את ג'מאל שיד, 1.85 מ' עם נעליים, הופך לרכז הראשון של האוניברסיטה בזכות ההגנה והמנהיגות שלו - דבר אותן לקח שארפ לשלב הבא. כששיד יצא ל-NBA ב-2024, שארפ לקח על עצמו את תפקיד המנהיג והפך לאח גדול לכולם.
הוא קולני בחדר ההלבשה, מהווה דוגמה ואם הסגל היה צריך לצאת לקרב, הוא היה עומד בחוד החנית. לא כי הוא שחקן כדורסל יותר טוב מהשאר, זה רחוק מלהיות נכון, אלא כי הוא מראה שאפשר לסמוך עליו.
סקרמנטו כבר מאוהבת
שארפ הגיע לבחירה ה-45 במקרה, אבל זה היה מכוון. מתחילת הדרך סקרמנטו רצתה לצרף אותו לאחר שעשה אצלה הכנה טובה ואנשיה חשבו שיש לו את הפוטנציאל להיות הרועה בבנייה מחדש של הקבוצה.
שחקנים בסגנון שלו שהפכו לכוכבים אפשר למצוא בכל רחבי הליגה, החל מפרד ואן וליט ודרך פייטון פריצ'ארד, דביון מיטשל וגם שיד עצמו. כאלו שמרגישים את חסרונם בהיעדרם - גם בחדר ההלבשה וגם על הפרקט.
בתוך זמן קצר שארפ נכנס ללב הקהל בבירת קליפורניה. מאט ג'ורג' מאתר Sactown כבר קבע: "אם היה אפשר להמר מי משחקני סקרמנטו יזכה להכי הרבה תשואות מהקהל באולם גולדן 1 סנטר, הייתי שם את כל הכסף שלי - אפילו מהמר על הבית שלי - על עמנואל שארפ. אני חושב שאם הוא ישחק, אוהדי הקינגס יתחברו אליו כי הוא פשוט מפלצת של מאמץ ולא מפחד לזרוק שלשות".
כבר בליגת הקיץ שארפ הותיר רושם חיובי במיוחד. הוא עצר את קיטון ווגלר, הבחירה החמישית בדראפט, על קליעה אחת מהשדה ועשה חיים קשים כמעט לכל שחקן התקפה לאחר מכן. במשחקי ההכנה הוא לא הראה פחד לזרוק למרות האחוזים הרעים (28.3% מהשדה, 23.3% ב-6 זריקות מחוץ לקשת), אבל כן סיפק ממוצע של 2 חטיפות למשחק ב-24 דקות.
אי אפשר להזכיר את עמנואל מבלי להזכיר את אביו. גם בארצות הברית דריק שארפ מקבל זמן מסך עם קרדיט גדול על מה שהפך אותו לאגדה ויקיר האוהדים של מכבי ת"א. במקרה, או שלא, זה בדיוק מה ששארפ מביא איתו לסקרמנטו: קליעה לשלוש ושחרור מהיר, מנהיגות בחדר ההלבשה והגנה מציקה שמחפה על המחסור בגובה. ברמת החשיבות עבורו, כנראה שהסדר הוא הפוך.
עונה שהיא הזדמנות
עדיין לא ברור מה סקרמנטו תרצה לעשות העונה. תהליך ההצערה קצת נעצר ברגע שלא הצליחו למצוא יעדים לזאק לאבין ודומנטאס סאבוניס בשנה האחרונה, אבל הראשון יעזוב את הקבוצה עד הקיץ הבא והשני אולי יחד איתו למרות שהוא מחזיק בחוזה עד 2028.
מי שאמורים לקבל את המשוכות בקרוב הם קיגן מארי ודריוס אייקאף, שנבחר במקום השביעי בדראפט האחרון ומראה ניצוצות של כוכב עתידי.
אם אפשר להגדיר את דריק כ-3&D מהדור הישן, עמנואל הוא 3&D מהדור החדש. בכל קבוצה אלופה יש שחקן דומה שאפשר להגדיר אותו כבאנקר בסגל.
רק השבוע קייסון וולאס (1.90 מ') חתם על הארכת חוזה הרוקי שלו תמורת 139 מיליון דולר באוקלהומה סיטי ת'אנדר, מהקבוצות הטובות ב-NBA, לאחר שקלע 1.3 שלשות למשחק ב-35% והוסיף 1.9 חטיפות. אם שארפ יגיע למספרים הללו, או אפילו יתקרב לשם, הוא יהפוך לשחקן מבוקש במיוחד ב-NBA.
אבל הרבה דברים צריכים לקרות בשביל זה. הוא צריך לעזור להפוך את הקינגס הכושלים לפרנצ'ייז שיכול לנצח, כמו שעזר לעשות באוניברסיטת יוסטון. הוא צריך לשפר את אותם 23.3% לשלוש כדי לשוב ולהיות איום התקפי. והוא גם צריך להביא את המנהיגות לחבורת השחקנים הצעירה, שכרגע קשה לה לנצח משחקי כדורסל.
זו הולכת להיות עונה קשה בשביל הקינגס, שיצטרכו להתאמץ במיוחד כדי לקבל את הבחירה הראשונה בדראפט בשנה הבאה, אבל היא יכולה לספק לנו תשובות להמשך. אחת מהן היא מי הרועה שלה, והתשובה לכך עשויה להיות שארפ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
