הרשת ממשיכה לגעוש בעקבות טרייד נוסף שנכנס כמעט באופן אוטומטי לרשימת העסקאות התמוהות בתולדות ה-NBA, בעיקר בשל התמורה הנמוכה במיוחד שהתקבלה עבור אחד הכוכבים הבולטים בליגה.
ג'יילן בראון (29) העמיד בעונה שעברה ממוצעי שיא אישיים וסיים במקום השישי בהצבעה לתואר ה-MVP, לאחר שסחב את בוסטון לאורך חלקים גדולים של העונה בהיעדרו של ג'ייסון טייטום. הוא גם חתום על חוזה עתק בשווי 285.5 מיליון דולר עד לסיום עונת 2029/30 – השני בגובהו בליגה, אחרי זה של טייטום.
זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לכך שבוסטון רצתה להעביר אותו וליצור גמישות כלכלית, במטרה למקסם את שנות השיא של טייטום. אין ספק שהשיקול הכספי היה המניע העיקרי למהלך.
אישיות בעייתית
לצד זאת, בשנים האחרונות עלו לא מעט טענות בנוגע לאופיו של בראון. הוא נותר מחוץ לסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת פריז, למרות שנבחר ל-MVP של סדרת הגמר חודש בלבד קודם לכן. בראון אף הצהיר שלא יחתום על חוזה חסות עם נייקי, מתוך אמונה שהדבר ישפר את סיכוייו להיכלל בנבחרת, שבה רוב השחקנים היו חתומים אצל החברה.
העימות המתוקשר שלו עם חברת ההלבשה החל כבר ב-2022, לאחר שהחברה הפסיקה את ההתקשרות עם קיירי אירווינג בעקבות אמירות אנטישמיות. בהמשך טען כי לחברות ההנעלה יש השפעה גדולה מדי על הכדורסל המקצועני. בנוסף, הוא מגיש פודקאסט שבו הוא מרבה לעסוק בפוליטיקה לצד כדורסל – בעבר אף נראה עם צמיד שעליו הכיתוב "Free Palestine" – ובין היתר כינה בעבר את חברו החדש לקבוצה, ג'ואל אמביד, "פלופר".
לאחר השלמת הטרייד החלו לצוץ דיווחים נוספים על אישיותו של בראון, ובהם הטענה שהוא משוכנע שהוא האדם החכם ביותר בכל חדר שבו הוא נמצא. אגב, מבחינת הרזומה האקדמי, ייתכן שיש בכך משהו: בראון הוא האדם הצעיר ביותר אי פעם שהרצה באוניברסיטת הרווארד, משמש עמית מחקר של כבוד ב-MIT, קיבל בעבר הצעה להתמחות בנאס"א ומנגן בכמה כלי נגינה. אין כמעט מחלוקת שמדובר באחד השחקנים האינטלקטואלים בליגה. בתגובה לאותו דיווח הוא השיב בקצרה: "בלי להעליב – הרף נמוך".
במקביל נחשפו גם הדרישות הראשוניות של בוסטון במסגרת המשא ומתן, וכאן כבר אפשר לזהות כשל עמוק בהתנהלות. ההעברה של בראון לפילדלפיה בוצעה במחיר שנמוך משמעותית משווי השוק שלו, והתמורה שקיבלה בוסטון עוררה גיחוך בקרב אוהדים, פרשנים ואפילו שחקנים.
ניהול התהליך
נדמה שהבעיה לא הייתה בעצם ההחלטה להעביר את בראון, אלא בדרך שבה בוסטון ניהלה את התהליך. הנהלת הסלטיקס כמעט שלא הסתירה את רצונה להיפרד ממנו, קיימה מגעים עם מספר קבוצות במקביל באופן גלוי, ושידרה לחץ לסגור עסקה. הדחיפות הזו אפשרה לשאר הקבוצות להוריד את תג המחיר, והתוצאה הייתה בהתאם. אילו זו הייתה הנפקה בשוק ההון, עם ביצוע כושל כל כך, בראד סטיבנס כנראה היה משלם על כך במשרתו.
בשורה התחתונה, ולמרות כל הרעשים סביב בראון מחוץ למגרש, פילדלפיה שיפרה את עצמה משמעותית. היא גם נפטרה מהחוזה ומהנטל שנקרא פול ג'ורג' – שחקן שבשנים האחרונות נדמה כי קריירת הפודקאסט שלו תפסה מקום מרכזי לא פחות מהכדורסל, ובגיל 35 גם התקשה לספק תפוקה עקבית על הפרקט. קשה למצוא טיעון משכנע שלפיו פילדלפיה לא ניצחה בטרייד הזה.
אלא שהעסקה הזו מעלה גם שאלות רחבות יותר על הליגה. היא מציפה מחדש את השפעת האנליטיקה, שעל פי דיווחים הייתה גורם משמעותי בקבלת ההחלטה, מחזירה למרכז הבמה את הדיון על חופש הביטוי של שחקנים, ובעיקר ממחישה כיצד אילוצים כלכליים מייצרים מהלכים שנראים לעיתים בלתי רציונליים. בפועל, בוסטון פירקה קבוצה שזכתה באליפות לפני שנתיים בלבד, מסיבות שרובן כלל אינן קשורות למה שקורה על הפרקט.
בשלב הזה הרווח כולו של פילדלפיה, אך נותר לראות לאן המהלך הזה יוביל את הליגה כולה. יש עוד לא מעט קבוצות – בראשן אוקלהומה סיטי, סן אנטוניו וניו יורק – שיצטרכו בקרוב להתמודד עם חוזי עתק עבור הכוכבים שלהן כדי לשמור על הסגלים הקיימים. הטרייד של בראון, סופרסטאר שנמצא בשיא הקריירה שלו, משיקולים עסקיים בעיקרם, הוא איתות ברור לכך שקללת ההמשכיות חיה, קיימת ובועטת ב-NBA. ראו הוזהרתם.
