היורוליג נמצאת בימים לא קלים מצד אחד, ובימים יפים מאוד מצד שני. בצד הבעייתי נמצאים הניסיון של ה-NBA לבנות ליגה אירופית חדשה והמעבר המהיר של שחקנים אירופיים צעירים למכללות, אך מן העבר השני - עונה כזו וגמר שכזה רק מעלים את קרנו של המפעל שמכונה בצדק הליגה השנייה בטיבה בעולם.
אטורה מסינה, בראיון שערך ב״היום״, תיקן ואמר שזו הליגה השנייה בטיבה רק אחרי פלייאוף ה-NBA. אין איכות ואינטנסיביות כמו שיש ביורוליג, והעונה קיבלנו עוד הוכחה לכך. לכן, למרות שגוף ענק כמו ה-NBA רוצה להיכנס לאירופה, יש עדיין תור ארוך של קבוצות שרוצות להיכנס ליורוליג, וכמעט כל הקבוצות שמשחקות בו כיום התחייבו אליו לטווח ארוך.
אם היורוליג הייתה רוצה, היא הייתה יכולה להחזיק גם ליגת על בת 30 קבוצות. אתמול (ראשון) בערב, בגמר האדיר שקיבלנו, הגיע האישור לכך שהיורוליג צריכה להישאר המפעל הבכיר בכדורסל האירופי ואסור לגעת בו. אם זה יהיה בשיתוף פעולה עם ה-NBA, מה טוב.
אין זוכה ראויה יותר
היורוליג היא תחרות שמתחילה מהמחזור הראשון - ולא רק בפלייאוף. המוטו שלה, ״כל משחק קובע״, נכון מתמיד. זה הקסם שלה, והרמה עולה מעונה לעונה, וכבר עכשיו ברור שהיא עוד תעלה בעונה הבאה.
מאמן ריאל מדריד, סרג׳יו סקאריולו, נתן אתמול הופעה פנומנלית על הקווים והביא את הקבוצה שלו אל סף הבאר, למרות ששיחקה בלי שלושת הסנטרים שלה, ולמרות זאת - אין זוכה ראויה יותר מאולימפיאקוס.
למרות שהיא לא הייתה בשיאה, ולמרות שכמעט שמטה את זה על אף שהייתה פייבוריטית ברורה, היא האלופה הכי ראויה. היא הייתה הקבוצה הטובה ביותר העונה, סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון, ומכאן - בפלייאוף ובפיינל פור, לא הפסידה משחק.
השיעור של הפועל תל אביב
הזכייה שלה היא המסקנה הגדולה עבור קבוצות היורוליג. שם המשחק הוא עומק. כדי להצליח, כבר מזמן לא מספיקים רק 12 שחקנים. פרנק ניליקינה, מונטה מוריס, מוסטפא פאל ויאנוליס לרנצאקיס - שחקנים לא רק טובים מאוד אלא גם יקרים, לא היו בכלל בסגל למשחקי הפיינל פור.
שחקן המפתח בזכייה היה אלק פיטרס, שעלה מהספסל, וטייריק ג׳ונס, הסנטר השלישי, היה שם בדקות האחרונות כדי להבטיח את הניצחון. כאן מגיע השיעור של הפועל תל אביב, ששיחקה את עונתה הראשונה ביורוליג.
מצד אחד, הפועל הבינה את הנוסחה ובנתה לעונה הזו סגל עמוק - אבל ההבדל בינה לבין הזוכה ביורוליג היה משולש. העומק של אולימפיאקוס היה מאוזן בכל עמדה, והיא הגיעה עם כל הכוח שלה לקו הסיום. הדבר השני: היוונים, למרות העומק שלהם, היו קבוצה הומוגנית, בעוד שהעומק של הקבוצה הישראלית התפצל לשתי קבוצות.
העניין השלישי הוא קוסטאס פאפאניקולאו. הפורוורד הוותיק כבר מעבר לשיאו, אבל למרות זאת יש לו מקום בטוח בקבוצה ובחמישייה בגלל המנהיגות והחיבור שהוא מביא כממשיך דרכם של ואסיליס ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס, הסמלים הקודמים. עוגן מקומי כזה הוא דבר חשוב מאוד - ואת זה פחות הבינו בהפועל תל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו