ג'ייסי קארול לא היה רק שחקן גדול, הוא גם הפך למושג בכדורסל האירופי. כשרוצים לדבר על מודל לקליעה מזכירים אותו. ארבע שנים אחרי שפרש בתום קריירה גדולה ואינספור שלשות, ולפני המשחק של מכבי תל אביב מול ריאל מדריד, בה כיכב במשך עשור, הוא מדבר בראיון מיוחד ל"היום".
האמריקני היה מגדולי הקלעים ביורוליג, יש מי שיאמר הגדול מכולם. שחקן שאצלו שלשה הייתה כמו לייאפ. במהלך הקריירה שלו ביורוליג הוא עמד על יותר מ-40 אחוז לשלוש ולאורך עשור בריאל קלע יותר מ-400 שלשות ביורוליג. בתקופה הזו קלע מעל 2,500 נקודות במפעל.
קארול היה איש של מאני טיים והשלשות שלו הכריעו לא פעם משחקים. מכבי ת"א זוכרת אותו היטב, ב-2019 במפגש עם ריאל במדריד הוא קלע בשקט נפשי האופייני שלשה על הבאזר שניצחה את המשחק. קארול זוכר כל פרט, איך הגיע לזריקה ומי שמר עליו. "אהבתי לקחת את הזריקות המכריעות", הוא מספר.
זה דבר די ייחודי לראות שחקן זר מבלה עשור באותו מועדון ועוד כזה בסדר גודל של ריאל מדריד. קארול היה חלק מעידן מופלא במדריד ושותף להישגים מפוארים - ובראשם שתי זכיות ביורוליג. בקיץ 2021 החליט לפרוש בגיל 38, אחרי קריירה מפוארת בה הטביע חותם גדול במועדון.
"אמרו לי: 'תישאר כמה שאתה יכול'"
זה לא דבר רגיל להעביר עשר שנים באותה קבוצה.
"עוד לפני שעברתי לריאל היה שחקן שאמר לי: 'תישאר שם כל עוד אתה יכול'. מאוד אהבתי את מדריד, שניים מהילדים שלי נולדו שם, אהבתי את התרבות, האוכל, האווירה ואהבתי מאוד את החברים לקבוצה והמאמן פאבלו לאסו. לכן לא חיפשתי מסביב שום דבר, המקום הזה נתן לי יציבות והמשכיות שכל כך חשובים".
הסמל המסחרי שלו היה הקליעה וקארול מסביר שזו תוצאה של עבודה קשה: "אני יודע שהייתי אחד הקלעים הטובים. עבדתי קשה בשביל זה וככל שניסו לאתגר אותי ככה השתפרתי. הסוד הוא לעמוד ולזרוק באימונים כמויות רבות של זריקות. אהבתי להיות באולם ולהתאמן. אין אימון שלא הייתי זורק 500 פעם לפחות, לפי החישוב שלי זרקתי באימונים בערך 600 אלף פעם".
כיום קארול מתגורר ביוטה ועובד כיועץ פיננסי: "אני מנסה לכוון את השחקנים בהשקעות, כך שיהיו להם חיים טובים אחרי הפרישה". בנוסף, הוא מאמן את בתו בת ה-17, שהולכת בעקבות אביה וגם היא שחקנית כדורסל. מעבר לכך הוא מספר: "אני מתגעגע מאוד לכדורסל ולעיר מדריד שהיא הבית השני שלי. מתגעגע מאוד לחברים שהיו לי בקבוצה ו'מקנא' בכמות המשחקים העצומה של סרחיו יוי בקריירה".
איזו עונה הכי זכורה לך בריאל?
"עונת 2014/15 הייתה הגדולה מכולן. זו אחת הקבוצות הכי חזקות שאי פעם שיחקו ביורוליג. בגמר נגד אולימפיאקוס היה לי רצף שלשות ברבע הרביעי, היה קטע בו קלעתי 11 נקודות בדקה וחצי".
ואז הוא הולך עונה אחורה. ב-2013/14 ריאל הפסידה למכבי בגמר היורוליג וקארול נזכר: "גם בעונה הזו הייתה לנו קבוצה גדולה, אבל לקראת הסיום הייתה נסיגה לא מעט בגלל פציעות. גם אני הייתי פצוע ושיחקתי מעט בגמר. טייריס רייס היה שם בערב שיא ונתן הצגה גדולה, זו הייתה אכזבה גדולה עבורנו".
"אהבתי לשחק בתל אביב"
כשאנחנו מדברים על מכבי ניתן להבחין ביחס המיוחד של קארול לצהובים: "אהבתי מאוד לשחק בתל אביב. הייתה שם אווירה מצוינת עם קהל שמראה הרבה תשוקה למשחק". הוא מספר שהיה קרוב לחתום במועדון: "לפני שעברתי לריאל שיחקתי שנתיים בגראן קנאריה. בתום העונה הראשונה שם דייוויד בלאט רצה אותי במכבי, הבעיה הייתה שלפי החוזה גראן קנאריה לא נתנה לי ללכת. בגדול, אני חושב שאם לא ריאל, מכבי הייתה יכולה להיות הקבוצה שלי באירופה. מכבי מועדון מאוד נחשב מאוד מבחינה מקצועית, אוהדים נהדרים ומדינה עם הרבה שמש".
אחרי העונה הנוכחית של הצהובים הוא פחות עוקב, אבל אומר: "היורוליג מאוד צמודה, עם ההיסטוריה של המועדון והאוהדים מכבי עוד יכולה לעשות שינוי". על ריאל של העונה הוא אומר: "הקבוצה עברה הרבה שינויים בשנים האחרונות. העונה הגיע סרג'יו סקאריולו אחרי ההצלחות עם הנבחרת הלאומית וזה נראה שהם עושים עבודה טובה ומגבשים את הזהות שלהם". עם יוי, פקונדו קמפאצו וגבריאל דק שנמנים בסגל כיום, קארול שיתף פעולה.
עם כל הכבוד שיש לו למכבי, מדריד היא העיר שלו באירופה ועד היום הוא בקשר עם החברים מהעבר, שכל אחד אגדה בפני עצמו וחלקם מחזיקים בעמדות ניהול במועדון. הוא לא שוכח את המאמן לאסו ומספר: "הוא האיש שלי, מאוד אהבתי לשחק אצלו ואת הכדורסל שלו".
מי השחקנים הגדולים ביותר ששיחקת איתם?
"שיחקתי עם הרבה שחקנים שזכו ב-MVP. רודי פרננדז היה שחקן חכם, יוי עם הכי הרבה תארים. קמפאצו רכז גדול, סרחיו רודריגז מגדולי השחקנים ופליפה רייס אגדה בפני עצמה. אלה שמות שהיה לי כבוד להיות לצידם". כשביקשתי ממנו לבחור את "הכי גדול" הוא עונה: "מתבקש לומר לוקה דונצ'יץ'. הוא נולד לדברים הגדולים ותראה איפה הוא היום".
