משהו טוב נבנה בפורטלנד טרייל בלייזרס, וזה מוזר. המועדון שעשה כמעט את כל הדברים הלא נכונים עד לפני שנתיים, כמו לתת חוזים מוגזמים לג'רמי גרנט ולאנפרני סימונס, הפך לסבלני, למחושב ולכזה ששחקניו מתיישרים לפי הצרכים הקיימים. שלא במפתיע, השינוי קרה עם הטרייד על דני אבדיה, שהרבה בזכותו הציפיות מהקבוצה גדלו.
הוא חלק עם שיידון שארפ וסימונס את התפקידים המרכזיים בהתקפה, הפיזיות בחדירות לסל הפכה לסימן היכר ברחבי ה־NBA, והאחריות שלו, בשני צידי המגרש, רק גדלה ככל שהעונה שעברה התקדמה. השנה, זה שוב מוזר. גרנט חזר מפציעה ורוצה מקום בחמישייה, ג'רו הולידיי הגיע לחנוך את סקוט הנדרסון בעמדת הרכז, ובארה"ב טוענים שפורטלנד תשים את הדגש על פיתוח הצעירים שלה - שארפ, הנדרסון, דונובן קלינגן והרוקי הטרי, האנסן יאנג.
האם צריך לדאוג למעמדו של הישראלי? נראה שלא. "אני אהיה בשוק אם אבדיה לא יפתח בחמישייה", אומר כתב הקבוצה ואיש הרדיו דני מראנג, בשיחה עם "ישראל היום", "למרות המהלכים שנעשו בפגרה, לדעתי הוא עדיין השחקן הכי שלם בקבוצה. זה נדיר מאוד למצוא בליגה מישהו שמסוגל להפעיל לחץ על הטבעת בחדירות לסל, לנהל משחק וגודל כמו שלו. גם הקליעה שלו לשלוש היא מעל הממוצע ב־NBA".
נפיצות והתאמות
מסקנות ממשחקי הכנה הן דבר טריקי. לרוב הן לא מלמדות על העונה הסדירה, אבל אפשר לזהות שם תהליכים, בעיקר בכל הקשור לסגנון המשחק. בקיץ, טיאגו ספליטר הגיע לצוות האימון אחרי עונה חלומית בפריז והביא איתו את החזון של המאמן צ'ונסי בילאפס - כדורסל התקפי ומהיר לצד הגנת ברזל, שצפויה להיות מהחזקות ב־NBA. פורטלנד שיחקה 110 פוזישנים התקפיים בממוצע בהכנה - הכי הרבה בליגה.
לעומת זאת, ההגנה הייתה רכה וספגה 125.5 נקודות למשחק.
"קשה להסיק מסקנות הגנתיות מרוב הקבוצות ממשחקי ההכנה", אומר מראנג, "אני מצפה שהם יהיו בשמינייה הראשונה של ההגנות בליגה, אבל נראה מה יהיה".
לגבי ההתקפה, למראנג אין תשובה חד־משמעית: "זו כבר חידה שצריך לפתור. זו גישה שוויונית יותר, עם אקראיות מובנית בזרם של המשחק. כשמשחקים ככה, לוקח זמן לבנות את הקשר וההבנה בתוך הקבוצה. יהיו כמה הופעות רעות התקפית, אבל פוטנציאלית יש יותר סיכוי להופעות נפיצות".
עוד משהו שראינו במשחקי ההכנה זה את אבדיה מתופקד כסנטר, תפקיד שבו שימש גם בימיו בוושינגטון וויזארדס בסמול בול הגנתי. בפורטלנד זה נותן חילופים אוטומטיים בהגנה, יותר זריזות ברגליים וריווח מקסימלי בהתקפה.
"אני מניח שנראה 10-8 דקות של אבדיה שם במהלך משחקים, אבל לא בחמישייה שתסגור אותם", אומר מראנג ומסביר: "אני מצפה שהוא יוביל את הקבוצה בדקות, וכדי למקסם את היכולות שלו, יסדרו לו מיסמאצ'ים בהתקפה".
להגשים חלומות
לקראת העונה החדשה, החלום לראות שחקן ישראלי (לא מתאזרח) בפלייאוף עדיין בהמתנה, והמועמד הטבעי להגשים אותו הוא אבדיה. זה לא יהיה קל במערב שהשנה התחזק משמעותית. הרבה פצועים חזרו, ולאלו שלא - נמצאו מחליפים איכותיים.
למרות זאת, מראנג אופטימי: "יש סיכוי סביר שהבלייזרס יגיעו לפליי־אין. יש כמה קבוצות במערב שנמצאות בשלבי התפתחות, אבל אין הרבה היגיון שהן יהיו מעל פורטלנד בשלב הזה של העונה. תוסיף לכך שיש עוד קבוצה או שתיים שמתמודדות עם פציעות בכל עונה, אז הדרך שלה למקומות 10-9 יחסית סלולה".
את תואר השחקן המשתפר של העונה מקבל שחקן שניצל סיטואציה בקבוצה בינונית ומטה והפך אותה לקבוצה בינונית ומעלה, כולל שיפור ניכר בדבר הכי חשוב ב־NBA - הסטטיסטיקה. אחרי שקיבל במשך שנתיים קולות בודדים לתואר, השנה אבדיה רוצה להגשים גם את החלום הזה (גם אם הוא קטן יותר ממקום בפלייאוף), ויש שמנבאים שהוא יהיה עמוק במרוץ יחד עם שחקני שיקגו בולס (ג'וש גידי ומטאס בוזליס), סגנית האלופה אינדיאנה פייסרס (אנדרו נמבהארד ובנדיקט מאת'ורין) וכוכב יוסטון רוקטס, אמן תומפסון.
בניגוד לעצה של קרמבו מ"מבצע סבתא", אבדיה נוטה להתחיל את העונה בצורה חלשה ולאט־לאט להגביר. השנה, ככוכב פורטלנד, הוא לא יכול להרשות זאת לעצמו. את משחקי ההכנה הוא סיים עם 13 נקודות בממוצע למשחק, אבל רק 5/17 מחוץ לקשת (29%) ו־42% מהשדה - לא מספרים של שחקן מוביל בקבוצה עם שאיפות. הדרך שלו לפוסט־סיזן או לתואר עונתי אישי עוברת במסוגלות שלו לעשות עוד צעד קדימה. זו תהיה העונה הראשונה שבה הוא יחווה את הציפיות והלחץ לא רק מהאוהדים הישראלים או מהקבוצה שלו, אלא מכל אנשי ה־NBA ופרשניו, שרואים בו את הפנים של פורטלנד ומאמינים שהוא יהיה זה שיכריע את גורל העונה.
"דני נמצא ברשימה מאוד קצרה של שחקנים בגובה 2.07 ומעלה שמסוגלים לרשום 20 נקודות, 8 ריבאונדים ו־4 אסיסטים לפחות בממוצע למשחק", אומר מראנג, "הביצועים שלו העונה יהיו אינדיקטור לתקרה של פורטלנד. אם יש בו עוד מקום להתפתח והוא יראה את זה על המגרש, הקבוצה יכולה להיות מאוד בטוחה במקום שלה העונה".
