אין דיון על מיהו השחקן האסייתי הגדול בכל הזמנים. יאו מינג היה נהדר במדי יוסטון רוקטס בשנות ה-2000, אבל פציעות רבות מנעו ממנו לפתח קריירה של ממש ב-NBA. אם נפתח אותו ונתייחס לכלל אסיה ולשחקנים הטורקים או הרוסים שנולדו גיאוגרפית ביבשת הגדולה בעולם, נגלה שיש מי שיכול לעקוף אותו אפילו בזמן הקרוב, וגם הוא משחק בקבוצה האדומה של טקסס.
אלפרן שנגון הוא המועמד הבולט להיות הטוען לכתר. מי שנולד בעיר גירסון שבצפון מזרח טורקיה הפך לסנטר הקלאסי-מודרני הטוב בעולם. הוא קוטף ריבאונדים, פיזי ומתמחה במרחב כמו סנטר קלאסי, אך גם מרווח את המגרש, מוסר בחסד וקולע מחוץ לקשת כמו סנטר מודרני. את הכינוי שלו, בייבי יוקיץ', הוא הרוויח בזכות ובכל משחק מחדש מראה לנו למה.
ביורובאסקט הראשון שלו, עם נבחרת טורקיה, הוא הוביל אותה למקום הראשון בבית א' עם ממוצעים של 21.6 נק' (6 בטורניר), 9.6 ריבאונדים (3 בטורניר) ו-6.8 אסיסטים (3 בטורניר), שנותנים לו מדד 31.4 – שני רק ללוקה דונצ'יץ'. לפי הדרך המסתמנת, הטורקים קיבלו את הדרך הקלה ביותר לגמר, או לפחות למדליה שנייה אי פעם באליפות אירופה.
הישראלי שלמד את שנגון מקרוב
"הוא בא ל-NBA כשחקן מוכשר, אבל היה צריך להבין מה זה להיות חלק מרכזי מקבוצה מנצחת על בסיס יום יומי" אומר איב מודי, שמכיר מקרוב את השחקן בתור מנהל מחלקת הווידאו של הרוקטס ל"ישראל היום". "הוא היה צריך להבין את קבלת ההחלטות שצריכה להיות לו, בתור שחקן מרכזי שצריך לפעול למען הקבוצה בכל פוזישן נתון. זה שינוי מנטלי ששחקנים צריכים לעשות, במיוחד צעירים או כאלה שלא רגילים לנצח ברמות הגבוהות".
הוא החל את דרכו במחלקת הנוער של באנביט, משם התגלגל לליגה השנייה בטורקיה עד שהגיע לבשיקטאש, אצלה זכה ב-MVP של הליגה הבכירה. בדראפט 2021 הוא נבחר במקום ה-16 על ידי אוקלהומה סיטי ת'אנדר, שהעבירה אותו ליוסטון עבור שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות. כשהגיע לטקסס, יוסטון הייתה מהקבוצות הרעות בליגה. מהרגע שהפך לשחקן בכיר, הפרנצ'ייז התקדם לצמרת ה-NBA.
"הוא עובד מאוד קשה", שיתף מודי על מאחורי הקלעים, "הרבה שחקנים מרכזיים, לפחות במהלך העונה כשיש הרבה משחקים, נוטים פחות לעשות אימונים אישיים, אבל לא הוא. גם בפלייאוף הוא היה מתאמן עם המאמן האישי שלו, נשאר אחרון במתחם, מגיע מוקדם. הוא השתפר בצורה מדהימה בקבלת ההחלטות שלו. שמנו עליו אחריות להיות עוגן הגנתי ועקבי בצד הזה של המגרש".
ההשוואות לניקולה יוקיץ'
כמו בתחילת הכתבה, אי אפשר להתחמק מההשוואה לניקולה יוקיץ'. השניים נפגשו במחזור האחרון של שלב הבתים וסיפקו קרב טקטי מפואר, הן הגנתי והן התקפי, שם שנגון היה עם ידו על העליונה עם 28 נקודות, 13 ריבאונדים ושמונה אסיסטים בדרך ל-90:95 על המודל לחיקוי שלו. ל-IQ כדורסל של הסרבי כנראה אי אפשר להשתוות, אבל לפי גרף ההתקדמות נדמה שיש לו יורש ראוי.
"כולם מבינים שזה בערך אותו סגנון משחק, אבל זה גם חשוב בשבילו שיבין שהוא עוד לא שם" מציין מודי, "יוקיץ' הוא השחקן הטוב בעולם, יש עוד הר שצריך לטפס כדי להגיע לרמה שלו, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות – לעזור לו לטפס לשם. האתגר שלו להמשך זה להיות אולסטאר באופן קבוע ולראות איך הוא שומר על היציבות הזו. הוא עוד צעיר וכבר עכשיו הוא השחקן המוביל של טורקיה".
בדרך להיות ה-MVP של היורובאסקט?
בזכות הבטחת הפסגה בבית א', הטורקים יפגשו מחר (12:00) את שבדיה למשחק הראשון של שמינית הגמר, שאמור להיות כמו טיול בפארק. ברבע מחכה פולין או בוסניה ובחצי יש את יוון, ישראל, ליטא או לטביה. כל שש היריבות לא אמורות להוות איום של ממש על שנגון בדרך לגמר היורובאסקט הקרוב, ולא יהיה יותר צודק מזה.
"אין ספק שהם יכולים לעשות מדליה" בטוח מודי, "הם יכולים למצב את עצמם בטופ של הנבחרות באירופה ולמצוא את עצמם בפודיום. הכל יכול להיות, זה הקסם של היורובאסקט". אז אולי להחשיב את שנגון לשחקן האסייתי הטוב ביותר זה קטנוני מדי או גניבת דעת, אבל לקרוא לו אלוף אירופה לנבחרות ו-MVP של הטורניר? זה כבר נשמע נכון יותר בכל יום שעובר.
