דני אבדיה על סף חוזה שישנה היסטוריה - כך יוכתר לישראלי הגדול אי פעם

לראשונה בקריירת ה־NBA שלו מוצא את עצמודני אבדיהבמצב מרתק: יכולתו והתפתחותו כרוכות בגורל הקבוצה שבה הוא משחק, ויכולתו לעלות קומה היא תנאי יסוד ביכולתה של פורטלנד טרייל בלייזרס לקפוץ גם היא מדרגה לעמדת מתמודדת על הפלייאוף.

בכלל, משהו מעניין מאוד קורהבפורטלנד. דיים לילארד חזר הביתה אחרי שנתיים נוראיות במילווקי. הוא אמנם צפוי להחמיץ את כל העונה בגלל הקרע בגיד האכילס, וגם כשישוב קשה יהיה לנחש מה נשאר משחקן־העל שהיה פעם, אבל העובדה שבחר לשוב לאורגון במקום להצטרף לג'ייסון טייטום (שהפעיל עליו המון לחץ) ולסלטיקס מלמדת משהו על האופטימיות של לילארד לגבי המתחולל במועדון החשוב הזה, שבשנים האחרונות איבד את דרכו לגמרי. מצורף בונוס מפתיע: סי ג'יי מקולום, חברו לבאק־קורט הנהדר לשעבר, ביקש מהפליקנס לעשות עליו טרייד שינחית אותו גם כן בפורטלנד. סגירת מעגל אישית משותפת לשניהם על הפרק? בוודאי. אבל לא רק זה.

אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" -לחצו כאן

שני מהלכים משמעותיים ביצעה פורטלנד בקיץ: האריכה את החוזה של צ'ונסי בילאפס, המאמן טעון ההוכחה שלה (אבל גם האהוד מאוד על השחקנים); העבירה בטרייד את אנפרני סימונס - מכונת הנקודות, שעסוקה בעיקר בזה - והביאה במקומו מבוגר אחראי לאחד מחדרי ההלבשה הצעירים בליגה: ג'רו הולידיי, אלוף NBA פעמיים, שחקן הנבחרת האולימפית, אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה בעשור האחרון, מי שמסוגל כשצריך לשים גם 25 נקודות על הלוח, ובעיקר כאמור: מנהיג ומדריך לצעירים, על המגרש ובחדר ההלבשה. אם תרצו, בילאפס הביא תואם שלו על המגרש לנהל את העסק.

פרויקט סקוט הנדרסון לא מתרומם, והחשיבות של הולידיי הופכת למשמעותית מאוד עבור שיידון שארפ הצעיר והמוכשר מאוד. וגם עבור דני אבדיה, שזקוק לעוד שנה של התקדמות כדי להגיע למעמד של שחקן מוביל בקבוצת NBA, וזה הכיוון שבו הוא צועד, מוסכם על כולם. 16.9 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, 1.2 חטיפות ו־1.1 חסימות למשחק בממוצע, לצד 47.6% מהשדה ו־36.1% לשלוש הם כבר שורה סטטיסטית של שחקן לגיטימי בליגה הזאת, וגם עמדת זינוק מצוינת ל־20 נקודות בממוצע, 9-8 ריבאונדים ו־5-4 אסיסטים במשחק.

אלה כבר מספרים על סף האולסטאר, והם בהחלט ריאליים עבור הישראלי אם יתמיד במגמת השיפור, ובעיקר באגרסיביות, בפיזיות ובסוואגר שהתחיל בונה. הדיבור עליו ברשתות ובפודקאסטים חיובי ואופטימי מאוד, והעובדה שהוא נכנס לעונה שבסיומה ניתן יהיה לפתוח את החוזה בוודאי תוסיף עוד למוטיבציה שלו להשתפר. הכסף הגדול באמת מצוי ממש מעבר לפינה עבורו.

המבט ההגנתי

ביחד עם דני, שארפ והולידיי צפויים לפתוח בחמישייה ג'רמי גראנט (שחקן מגוון נוסף, עם יכולות התקפיות, אבל לא חזיר כדור) ושחקן השנה השנייה המעניין דונובן קלינגן בעמדת הסנטר. בוגר יוקון, עם משחק הגנה אפקטיבי בצבע ויכולת התקפית מוגבלת אבל עקבית.

הוא צפוי גם להתפתח השנה, כשעל הספסל ממתינים רוברט וויליאמס השלישי - שחקן שאינו מצליח להישאר בריא לאורך כל הקריירה שלו, והרוקי הסיני, יאנג האנסן, 2.16 מ', שעדיין זקוק להרבה שעות כדורסל מקצועני, אבל האופק שלו הוא של סנטר פותח, אפילו דומיננטי, בקבוצה הנכונה. עוד מהספסל - סקוט הנדרסון, מאתיס תיבול ועוד כמה שחקנים צעירים (כיילב לאב, כריס מארי) שפוטנציאל השיפור שלהם ברור ונוכח.

אבל להפוך קבוצה של 36-46 והמקום ה־12 במערב למי שתתמודד מול הלייקרס, ממפיס, הקליפרס, הווריורס ואריות נוספים על מקום בפלייאוף - זה כבר עניין אחר. ועד כמה שהדבר יישמע מלחיץ - הרבה מאוד ייפול ויקום על היכולת של אבדיה להפוך לאחד משחקני האול־אראונד הטובים בליגה, תוך שמירה על סטנדרד עילית בהגנה, וגם להתפתח למנהיג על המגרש. אם דני יצליח - האופק של הבלייזרס השנה יהיה מבטיח, גם אם לא מסחרר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

הם רחוקים מאוד מהתמודדות על ראשות המערב עצמו, אבל עושה רושם שהרכבת הזאת עלתה סוף־סוף על המסלול. כעת היא צריכה מנוע פנימי ונהג, ודני יצטרך למלא את התפקידים האלה. זו, ללא ספק, השנה החשובה ביותר בקריירת הכדורסל שלו. שנת מבחן שתעזור לו - ולליגה עצמה - להבין אם הוא מצטרף למועדון השחקנים המובילים בליגה. זה בידיו. ואם הוא יישמר מפציעות, אפשר ובקיץ הבא דני אבדיה יהפוך לפנים של הקבוצה הזאת, וגם לשחקן הכדורסל הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. הוא מסוגל לזה. כעת רק נותר לראות אם התשוקה קיימת בתוכו. ואם תשוקה היא המדד, יש בהחלט הרבה סיבות לאופטימיות.