יש את המנטרה המזויפת הזו, שכולה לצורכי יח״צ, שאומרת ״אני לא הייתי אמור להיות פה״. כל מיני ספורטאים מפורסמים משחררים אותה לאוויר העולם בווריאציה כזו או אחרת מדי פעם. אבל עם כל הכבוד לאתלטים מושלמים שנולדו באותו בית החולים כמו הבן של שחקן NBA ואל תוך תרבות שמקדשת כדורסל ככלי ליציאה מילדות לא פשוטה - מי שבאמת יכולים לנפנף במנטרה הזו בצודק הם אולי יותר חבר׳ה פחות אתלטים ממקומות כמו סלובניה או סרביה, או אולי בן למהגרים שעד גיל מאוחר שיחק בליגה השנייה ביוון, או בחור קנדי אחד - שהיום נמצא על גג העולם (בענף שהומצא על ידי קנדי).
כן, זה אולי נשמע מופרע לחלוטין להגיד את זה עכשיו, כששיי גילג׳ס אלכסנדר סיים את אחת העונות הטובות בכל תולדות הליגה - עם מלך הסלים, MVP, אליפות, ו-MVP של הגמר, מצטרף רק לקארים עבדול ג׳באר, שאקיל אוניל (פעם אחת כ״א) ומייקל ג׳ורדן (ארבע פעמים) שהשיגו את הקומבינציה הזו אי פעם.
וגם, מה, זה לא ששיי מגיע מאיזה חור נידח בקצה העולם. הוא בסך הכל מגיע ממעבר לגבול הצפוני של ארה״ב, שיחק בתיכון בארה״ב, ואח״כ גויס אל יצרנית הכוכבים קנטקי. אבל האמת יותר מורכבת מזה, וכשהוא כרגע אולי השחקן הכי טוב בעולם, קל לשכוח עד כמה זה לא היה מסלול חלק.
קודם, בעונה היחידה שלו בקולג׳ הוא אפילו לא היה הקלע המוביל של הוויילדקאטס, כשקווין נוקס (!) הוביל את החבורה של ג׳ון קליפארי. ואפילו שהצטיין בזכייה באליפות מחוז ה-SEC, זו הייתה עונה בינונית לכל היותר עבור תכנית כדורסל מפוארת שלא בכל שנה מפסידה 11 משחקים ומגיעה לטורניר ה-NCAA הארצי כאחת מ-4 המדורגות 5. וזה עם סגל שכלל שבעה (!!) שחקני NBA עתידיים. זה גם מסביר למה התחזיות לקראת דראפט 2018 שמו אותו באמצע הסיבוב הראשון, שם נלקח בסוף עם הבחירה ה-11 על ידי שרלוט הורנטס ומיד הועבר לקליפרס עבור הבחירה הבאה (מיילס ברידג׳ס) ועוד כמה נכסים מינוריים.
ואפילו שהראה לא מעט פוטנציאל בעונת הרוקי שלו, סיים אותה במקום השישי בלבד בבחירות לרוקי העונה, כולל אחרי אנשים כמו דיאנדרה אייטון וקולין סקסטון. וברגע שהגיעה ההזדמנות להביא את פול ג׳ורג׳ מאוקלהומה סיטי ת׳אנדר בטרייד שכלל המון בחירות דראפט, וגם את הצורך לשלוח את שיי לאוקייסי - בקליפרס משכו את ההדק על ההחלטה.
היום, הרשתות מלאות במימים על עד כמה אותו טרייד - שאפשר לקליפרס להחתים גם את קוואי לאונרד במקביל - הוא ״הגרוע בהיסטוריה". כי, כן, אותו טרייד הביא לאוקייסי את מי שהוא היום האלוף וה-MVP. ובחירת דראפט נוספת שקיבלו שם הפכה לשחקן השני הכי טוב בקבוצה - ג׳יילן וויליאמס. בעוד הפרויקט קוואי-ג׳ורג׳ בקליפרס לא הניב את התוצאות הרצויות, בעיקר בגלל פציעות של קוואי.
אבל שיטוט קצר בגוגל - כן, אפילו בלי AI - מראה שזו חכמה בדיעבד. ראשית, כאמור, מבחינת הקליפרס הטרייד הזה ״הביא להם גם את קוואי״ (שלפי דיווחים התנה את חתימתו בהבאת ג׳ורג׳. אז המחיר ששילמו מבחינתם היה עבור ג׳ורג׳ וקוואי). שנית, בזמן אמת, טובי הפרשנים בעיקר הרימו גבה מכמות בחירות הדראפט שאוקייסי קיבלה, בעוד שג״א הוזכר כ״פוטנציאל״ שהצטרף. ב-CBS ספורטס נתנו לטרייד ציון A+ לקליפרס ו-A לאוקייסי. גם ב-ESPN הלכו על A לאוקייסי, ו״רק״ B+ לקליפרס. בקיצור - ממש לא הטרייד הכי גרוע בהיסטוריה, כמו שכמה משכתבי היסטוריה קובעים היום.
גם כי, בואו לא נשכח, מאז הטרייד היו באוקייסי עוד שלוש עונות רצופות בהן הם בכלל לא הגיעו לפלייאוף, בזמן שקליפרס עשו סיבוב שני ואז גמר מערב. בכל זאת, לשפוט טרייד על פי סברות קיצון של 4 שנים קדימה זה מופרך אפילו עבור פרשני ESPN.
זה לא נגמר פה, אגב - הטענה שבראש הטקסט הזה. אם נלך רק שלוש שנים אחורה, בפעם האחרונה ששג״א לא נבחר לאול סטאר - הוא היה שחקן של 24 נקודות למשחק בקבוצה של 24 ניצחונות. בגיל 23, הוא לא היה הרבה יותר מבטיח מטרה יאנג, ג׳ה מוראנט, דווין בוקר, דונובן מיטשל או דיארון פוקס. בטח שלא יותר מדונצ׳יץ׳ או אנטוני אדוארדס. ועדיין, קפיצה קטנה ליוני 2025 - וזה הוא, ולא אף אחד אחר מהרשימה הזו, שמביא אליפות. בקבוצה משוק קטן יותר מהרוב. בלי עוד כוכב לצידו שהגיע בטרייד או כשחקן חופשי. להוציא את צ׳ט הולמגרן (בחירה 2), כל היתר מסביבו או נבחרו 10 ומטה, או בכלל לא נבחרו בדראפט (היי, קארוסו ודורט).
ועדיין, המציאות עכשיו היא ששיי, ואוקייסי, הם אלה שניצחו במשחק האחרון בעונה. הישג שעם קבוצה צעירה מאוד, מזכיר קבוצות צעירות ומבטיחות אחרות ש״נועדו לגדולה״ אבל לא הצליחו לשים את היד שלהם על הגביע: לא אוקייסי עצמה של דוראנט, ווסטברוק והארדן מלפני כעשור, לא שיקגו של דריק רוז, לא פורטלנד של ברנדון רוי, לא קליפרס או ניו אורלינס של כריס פול, לא קליבלנד של לברון ג׳יימס, לא סקרמנטו של כריס וובר, לא גולדן סטייט של כריס מאלין וטימי הארדוויי ומיץ׳ ריצ׳מונד.
איכשהו, בליגה של שחקנים שאוהבים להגיד שהם ״לא היו אמורים להיות פה״ למרות שהם כן, עם היסטוריה שמלאה בקבוצות שכולם ציפו שכן ״יהיו פה״ אבל בסוף אכזבו - זו דווקא קבוצה צעירה מאוד, משוק קטן מאוד, עם גארד קנדי שחי בחצי-מרחק, שרושמת עונה היסטורית ומגשימה את ייעודה. נחמד לזכור שעדיין יש מקום בראש הפודיום לאלה שמדברים פחות, עושים יותר, ולא מתבכיינים על זה שהצלחה או כישלון נמדדים גם באליפויות. ואולי הדבר הכי יפה, וגם קצת טראגי, בכל הסיפור הזה - הוא שטור ברוח זהה היה יכול להיכתב גם אם אינדיאנה הייתה זוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו