שלושה משחקים כבר מאחורינו, ואינדיאנה פייסרס רחוקה בסך הכל שני ניצחונות מזכייה באליפות NBA ראשונה בתולדותיה. בזמן שאוקלהומה סיטי ת'אנדר עם הגב אל הקיר בפיגור 2:1, הנה שש שאלות וסוגיות שהתשובות עליהן יעזרו לנו מאוד להבין לאן הולכת הסדרה המצוינת הזאת.
1 - האם אינדיאנה מסוגלת למצוא בעקביות מישהו מהספסל שיקזז ערב התקפי חלש של פסקל סיאקם או טייריס הליברטון, כדי לשמור אותה במשחק? במשחק הראשון זה היה אובי טופין שקלע 17 נקודות וחמש שלשות. במשחק השלישי בנדיקט מת׳ורין קבע שיא קריירה בפלייאוף עם 27 נקודות ב-22 דקות וטי.ג׳יי מקונל הצליח בשלוש פעולות להטות את הרבע הרביעי לטובת אינדיאנה. היכולת של הספסל של הפייסרס להתעלות היא כרגע ההבדל המשמעותי בינה לבין הת׳אנדר. נקודה.
2 - האם הת׳אנדר מסוגלים להוריד את הפייסרס מתחת ל -105 נקודות למשחק? אחרי הכל, אינדי הצליחה לקלוע 111 במשחק הראשון, ו-117 בשלישי. במשחק בו הפסידה, היא הגיעה ל-107 נקודות. אם הת׳אנדר זו באמת קבוצת הגנה יוצאת דופן - יש שאומרים היסטורית - הם יצטרכו להוריד את הפייסרס לפחות עשר נקודות מתחת לממוצע שלהם בפלייאוף (115). אם לא - קשה לראות אותם מנצחים שלושה מארבעת המשחקים הקרובים, בטח לא כששניים באינדיאנה. אליפות לוקחים בהגנה. וכרגע, זו של הפייסרס (בעיקר ברבע הרביעי) טובה יותר.
3 - מתי יחליט מארק דייגנולט, בהמשך לסעיף 2, לפתוח עם אלכס קארוסו? השילוב ההגנתי שלו בהרכב עם לו דורט, ג׳יילן וויליאמס ואיזאיה הרטנשטיין מייצר את חמישיית ההגנה הכי טובה של הת׳אנדר בפלייאוף הזה. הניסיון המשונה לפתוח הבוקר עם קייסון וואלאס עלה לא טוב. 24 דקות, 7 נקודות, 4 ריבאונדים ואסיסט אחד. עם מספרים כאלה לא מנצחים משחק בחוץ. משחקי חוץ מנצחים בהגנה. ואם דייגנולט יילך על הגנה במשחקים הבאים - וזו הערכתי - הוא ייצטרך הרבה יותר קארוסו על המגרש. כן, גם בחמישייה.
4 - האם אינדיאנה מסוגלת לשמור על הביתיות? שני ניצחונות, אפילו בבית, הם כל מה שהיא צריכה כדי לזכות בתואר הראשון בתולדותיה, ואחד המפתיעים בתולדות הספורט המקצועני באמריקה. לשם כך היא תצטרך הליברטון וסיאקם ביכולת שיא, קצת חוצפה של אנדרו נמבהארד ואת ההגנה והריבאונד של מיילס טרנר ברבע הרביעי.
אלה לא יעדים בלתי ריאליים. הליברטון, ניתן לקוות, החליט להיות אגרסיבי בהתקפה (כולל כמה פעולות יפות בהגנה) והיה מרחק ריבאונד אחד מטריפל דאבל. שני משחקים גדולים שלו בבית, בתוספת רוטב סיאקם, ועזרה מהספסל - והסדרה שלהם. היא עכשיו, בכל אופן, בידיהם. ושלהם לנצח או להפסיד.
5 - האם הרטנשטיין (או צ'ט הולמגרן) מסוגלים לרדת לצבע, במשחק שבו אחוזי הקליעה של אוקלהומה סיטי חלשים בהרבה מאלה של אינדי (45 אחוזים מול 66 אחוזים של הפייסרס), לנצל את הליינאפ הנמוך של אינדיאנה, ללכת על הראש של טרנר, לסבך אותו בבעיית עבירות ולשלוט בצבע ובריבאונד התקפה? כרגע זה לא נראה ככה. וממילא, גם בסדרה הזאת, בדומה למרבית המשחקים ב-NBA של זמננו, אין שחקן אחד באף אחת משתי הקבוצות שמסוגל לקבל כדור למטה, עם הגב לסל, לעשות עבודת רגליים ולגמור עם שתי נקודות.
הולמגרן מסתפק בזריקות לשלוש ובאלי-הופים והרטנשטיין נראה לא מחובר לשום דבר לאורך כל הסדרה. אם דייגנולט לא ינצל סוף-סוף את יתרון הגובה והעומק בגבוהים של הקבוצה שלו, אין לת׳אנדר סיכוי לזכות בתואר. לא השנה. לא מול הקבוצה המרשימה, המאומנת, הקבוצתית והחכמה מאוד שהיא אינדיאנה.
6 - לת׳אנדר אין סיבה להיכנס לפאניקה. ניצחון במשחק הרביעי והם עם יתרון הביתיות בחזרה בידיהם. הפסד - והם יזדקקו לנס. כי אינדיאנה, וזה כבר ברור למדי, לא עומדת להיכנע או להתקפל ולהתרכך, בשום שלב. הת׳אנדר ייצטרכו לעלות רמה - בעיקר בהגנה - או שהקבוצה עם המאזן הרביעי בטיבו בהיסטוריה תמצא את עצמה צופה מהצד בהמון מקררי שמפניה נפתחים מול עיניה באינדיאנה, במשחק מספר 6.
