עד כה, ה-NBA הייתה בנויה על שושלות. זה התחיל עם בוסטון סלטיקס בשנות ה-60, עבר ללוס אנג'לס לייקרס והסלטיקס בשנות ה-80, לשיקגו בולס והלייקרס בשנות ה-90, לסן אנטוניו ספרס בשנות ה-2000 ועד לגולדן סטייט ווריורס בעשור הקודם. כעת, באופן כמעט רשמי, הסתיים העידן הזה בליגה הטובה בעולם.
אוקלהומה סיטי ת'אנדר עלתה הלילה (בין ראשון לשני) לגמר המערב בזכות 93:125 על דנבר נאגטס, ששיתפה את ארון גורדון שסובל ממתיחה בדרגה 2 בהמסטרינג. האלופה מ-2023 הייתה מאוד מוגבלת התקפית והגנתית, אבל הצליחה לעלות ליתרון דו ספרתי במהלך הרבע הראשון. מאז כניסתו של אלכס קארוסו, האלוף היחיד בסגל של הת'אנדר, מהספסל, קבוצתו לא הפסיקה לרוץ בדרך להפרש שיא של 40 ברבע הרביעי.
הת'אנדר השלימו סופית את תמונת הגמרים האיזוריים ויארחו בלילה שבין שלישי לרביעי את מינסוטה טימברוולבס, ששבה למעמד אחרי שהייתה בו בשנה שעברה, בגמר המערב. בצד השני של המפה, ניו יורק ניקס תארח את אינדיאנה פייסרס למשחק הראשון בגמר המזרח בלילה שבין רביעי לחמישי.
כך או כך, העלייה של הת'אנדר קבעה סופית שתהיה היסטוריה ב-NBA ולראשונה אי פעם, יוכתרו שבע אלופות שונות לאורך תקופה של שבע שנים. הרצף התחיל ב-2019 עם טורונטו ראפטורס, נמשך ללוס אנג'לס לייקרס ב-2020, עבר למילווקי באקס ב-2021, ואז גולדן סטייט ווריורס ב-2022, משם טייל הגביע לדנבר נאגטס ב-2023 והמשיך ל-2024 עם בוסטון סלטיקס.
לכל הקבוצות שעלו יש במשותף שני תארים, כאשר אחד מהם בכלל לא שלהם. הניקס, ששבו לגמר האיזורי לראשונה מזה 25 שנה, זכו בפעם האחרונה בתואר ב-1973. הפייסרס הגיעו פעם אחת לגמר ה-NBA, גם זה היה לאחר ניצחון על הניקס בגמר המזרח, אבל מעולם לא זכו בתואר לאחר האיחוד עם ה-ABA.
במערב, הישג השיא של הטימברוולבס מסתכם בגמר המערב, בעוד לפרנצ'ייז של הת'אנדר יש אליפות, אבל היא הושגה תחת סיאטל סופרסוניקס ב-1979. OKC הגיעה רק פעם אחת, ב-2012, לגמר ה-NBA.
בכך אפשר למצוא חוקיות נוספת בזכיות - בשנים אי זוגיות, הקבוצה שזכתה באליפות עשתה זאת לראשונה אי פעם (ראפטורס, נאגטס), או לחילופין אחרי 50 שנה (באקס), בעוד בשנים זוגיות האלופה היא קבוצה בעלת מסורת ארוכת שנים (לייקרס, ווריורס, סלטיקס).
