שאלתי את ג'מיני, קלוד ו-ChatGPT מי השחקן החכם ביותר בהיסטוריה של הכדורסל. בזמן שקלוד ציין את ג'רמי לין, בוגר הרווארד, השאר הציגו רשימה זהה: מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, לברון ג'יימס, כריס פול וניקולה יוקיץ'. ביקשתי מהם להשוות בין אותם שחקנים על פי הקטגוריות שהם בוחרים לנכון ובסוף התקבלה החלטה - יוקיץ' הוא החכם ביותר ששיחק את המשחק.
אבל מודלים של AI נוטים לשקר. הם מבססים דברים על בסיס ההעדפות שלך או על בסיס נתונים שאתה מעלה, כשבאותה מידה יכולתי לגרום לו לבחור בעומרי כספי כקלע השלשות הטוב על הפלנטה. מצד שני, את התשובות קיבלתי מהמידע שהוא הספיק לאסוף ברשתות ולהפיק מכתבות שעלו על החוכמה של יוקיץ'.
הפעם נוכל להאמין למודלים. יוקיץ' הודה מספר פעמים שהוא משחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו והפך לראשון בהיסטוריה שנכנס לטופ 3 עונתי בארבע קטגוריות סטטיסטיות מובילות. הסנטר השמנמן מקסם את היכולות שלו לכדי כמעט שלמות בזכות אינטליגנציית המשחק שלו. על פי "sportsradar", בעונה הסדירה הוא מסר 143 מסירות פוטנציאליות לאסיסט, מתוכם 89 אסיסטים, לשחקנים שהיו מחוץ לטווח הראייה האפשרי שלו.
חבריו לקבוצה מעידים שכל מה שהם צריכים לעשות זה להיות במקום הנכון ויוקיץ' כבר יביא להם את הכדור ליד, גם אם הוא לא מסתכל עליהם פעם אחת במשך כל ההתקפה.
מבחן חסר תקדים
אבל בפלייאוף הנוכחי, החוכמה של יוקיץ' עומדת למבחן כמו שלא עמדה מעולם. מייק מאלון, המאמן היחיד של יוקיץ' ב-NBA, פוטר לאחר משבר גדול בקבוצה ודייויד אדלמן, עוזרו, קודם זמנית. מאז, יוקיץ' לקח צעד אחד קדימה בכל מה שקשור לניהול הקבוצה.
לאורך כל העונה, ובמיוחד אחרי הפיטורים, ראינו את הסנטר עצבני על הספסל. הוא מסביר תרגילים, צועק, תיאטרלי במיוחד - הטייפקאסט של מאמן סרבי. נראה שכבר קשה לו להיות היחיד שרואה דברים בצורה אחרת על הפרקט. אחרי שאיביצה זובאץ אתגר אותו באחד על אחד בשני צידי המגרש בסיבוב הראשון, הגיעה אוקלהומה סיטי כדי לאתגר את החוכמה שלו.
כוכב דנבר עלה מ-24.5 נקודות, 15.8 ריבאונדים ו-11.5 אסיסטים למשחק בעונה הסדירה מול הת'אנדר ל-26.3 נק', 15 ריב' ו-6 אס' והכי חשוב - 7 איבודים ללילה בפלייאוף.
זה לא סתם. יוקיץ' אמר לג'ונתן גבעוני לפני שנבחר בדראפט שהוא לא מתאים לכדורסל המכללות כי הכל שם מהיר והוא רק משחק את המשחק. הת'אנדר, בהחלטה יזומה, מעלים את קצב המשחק כדי לגרום ל-MVP המכהן לקבל החלטות נמהרות מדי, וזה עובד.
חשיבות הריבאונד
גם בהגנה וגם בהתקפה, ברוב המשחק, ההתמקדות היא ביוקיץ'. הם יודעים בדיוק מתי לבוא לעזרה בפוסט בשביל להציק לו, נותנים לו את השלשה הפנויה (0/10 במשחק האחרון בסדרה) ומשחקים עם ארבעה או חמישה שחקנים מחוץ לקשת השלוש כדי שהוא ירוץ כמה שיותר. בסדרה הזאת הוא עומד על 41.4% מהשדה ו-20% לשלוש.
לשמחתו, אם הת'אנדר מחטיאים, קצב המשחק יורד. הניצחונות של OKC על הנאגטס הגיעו בהפרש ממוצע של כ-27 נק' (15 לניצחון הצמוד ביותר). דנבר, לעומת זאת, מנצחת את הת'אנדר בהפרש של 6.5 נק'. הבעיה היא שזה לא שהנאגטס מספקים משחק הגנתי גדול, אלא שהיריבה מחטיאה המון.
כאן מגיע המבחן הגדול של יוקיץ'. למרות שהוא וחבריו עלו ל-1:2 ושמרו נכון לעכשיו על הביתיות, לא דבר של מה בכך בפלייאוף הנוכחי, יש עדיין תחושה שהוא אנדרדוג. טקטית, הת'אנדר עושים כמעט הכל נכון ומתסכלים את הג'וקר פעם אחר פעם. לא תמיד ג'מאל מארי יקלע זריקות משוגעות, לא תמיד מייקל פורטר ג'וניור יתפוס יום לשלוש ולא תמיד ארון גורדון יופיע בקלאץ'.
כדי לעבור את הת'אנדר, דנבר חייבת את יוקיץ' בשיאו. כשהוא לוקח ריבאונדים, הוא שולט בקצב המשחק ומוריד אותו למהירות הנוחה לו - מהירות של מאני טיים. פה ושם מסירות, הרבה מכות, התקפות ארוכות שנגמרות בנקודות או בריבאונד מתחת לסל. היכולת של יוקיץ' לקבוע את קצב המשחק כשהכדור אצלו ביד היא פנומנלית, אבל כרגע זה עוד לא שם.
חולצתו של קובי בראיינט נמכרה ב-7 מיליון דולר / רויטרס
ג'מיני, קלוד ו-ChatGPT אולי יכולים להציע שיטות כיצד לשחק כדורסל, אבל אף אחד עוד לא עשה זאת כמו ניקולה יוקיץ'. את תואר ה-MVP הוא צפוי להפסיד לשיי גילג'ס אלכסנדר, יריבו מהת'אנדר, בגלל שזה לא תלוי בו. אם הוא יצליח להפוך את הסדרה לכזו שתלויה בו, תהיו בטוחים שהוא גם ינצח.
