"כבוד גדול להיות לצד שחקנים כל כך גדולים". כך, בצניעות האופיינית, אומר קייל היינס בראיון מיוחד ל"ישראל היום" בעקבות בחירתו לאחד מ־25 השחקנים הגדולים בתולדות היורוליג, שחוגגת העונה 25 שנים להקמתה.
הדרך של קייל היינס לפסגה יכולה לשמש השראה לכל שחקן מתחיל. הפורוורד/סנטר האמריקני, שפרש מכדורסל בסיום העונה שעברה, החל את המסע שלו באירופה בליגה השנייה באיטליה (פרימה ורולי) - וטיפס הכי גבוה שאפשר.
היינס זכה ארבע פעמים ביורוליג (פעמיים במדי אולימפיאקוס ופעמיים במדי צסק"א מוסקבה), נבחר לחמישיית העשור הקודם וזכה שלוש פעמים בתואר שחקן ההגנה של העונה; הוא מדורג שני ביורוליג במספר ההופעות (425 משחקים), שני בכמות הריבאונדים, עם כמעט 2,000 כדורים חוזרים, והיו לו גם יותר מ־300 חסימות. כל זאת, ועוד הרבה, בקריירה של 14 עונות במפעל הבכיר, שהסתיימה כאמור בקיץ האחרון בגיל 38.
אבל מעבר לכל המספרים והגביעים, היינס היה דוגמה ומופת לעבודה קשה, לאמונה, להתגברות על מכשולים ולמקסום יכולות. הוא עשה את הדברים כסנטר שגובהו בסך הכל 1.98 מטר. הוא היה חלק משינוי התפיסה בכדורסל האירופי לגבי עמדת הסנטר. מעבר לכך, כולם מדברים על האופי הצנוע ועם זאת המנהיגותי שלו. הוא היה ה"דבק" - שחקן מחבר - בקבוצות שבהן שיחק.
"הייתי בר מזל בקריירה שלי להיות בקבוצות הנכונות עם מאמנים גדולים", הוא אומר והלכה למעשה מאשר את הדיבורים על אופיו הצנוע, "זו זכות גדולה להיבחר לאחד מ־25 השחקנים הגדולים במפעל, זו הכרה מצד היורוליג בקריירה שעשיתי. יש לצידי שחקנים גדולים, ולהיות אחד מהם זה בהחלט מיוחד".
"בנוי לאתגרים"
אחד מאותם מאמנים גדולים שהיינס מדבר עליהם הוא דימיטריס איטודיס, שתחתיו שיחק שש שנים ואיתו זכה בשתי אליפויות אירופה עם צסק"א מוסקבה. בימים אלה המאמן היווני מנסה להביא גם את הפועל תל אביב לפסגות חדשות - והיינס בטוח כי הוא האיש הנכון למשימה הזאת.
"הוא דיבר איתי לפני שחתם בישראל. אנחנו בקשר טוב", חשף אגדת הכדורסל והוסיף: "הוא מאמן גדול. מהטובים באירופה. רואים כמה הוא נהנה לאמן. הוא מבין את המשחק ויודע מה צריך כדי לנצח.
"איטודיס הוא איש של אתגרים. זה בדיוק בשבילו, הוא יודע איך להתחרות. הוא יודע לזכות בתארים. הוא הצליח בכל מקום שהיה כי הוא יודע לדחוף את הקבוצות שלו קדימה. הוא בנוי לאתגרים ולפרויקטים גדולים. הוא מתאים בדיוק למשימות האלה".
כשהחל לשתף פעולה עם איטודיס בבירת רוסיה, היינס כבר היה שם מוכר באירופה. כמה שנים קודם לכן, כשעוד היה שחקן אלמוני בליגה השנייה באיטליה, היה מי שהאמין, חוץ ממנו, שיבוא יום והוא יגיע רחוק. "אנדראה טרינקיירי, שאימן אותי בפרימה ורולי בעונתי הראשונה. הוא אמר לי שיש לי את כל הנתונים להצליח ואמר לי שאני יכול ללכת אחרי החלום. הלכתי צעד אחר צעד, והאמת היא שלא חשבתי שהדברים יקרו מהר כל כך", נזכר האמריקני.
השגת כל כך הרבה, אף שהתחלת מלמטה. איך אתה מסביר את זה?
"מההתחלה המטרה שלי היתה להגיע הכי רחוק. אני שמח שאני יכול לשמש דוגמה לשחקנים צעירים כאחד שהגיע מלמטה. עם אמביציה ומוטיבציה אתה יכול להשיג הכל. החלום היה לשחק ברמות הגבוהות, וצריך לזה נחישות. בשביל שזה יקרה צריך להסתכל על מה שיש לך ולא על מה שאין לך, והכי חשוב להאמין. זה היה המוטו שלי".
אגב, בעונת הבכורה שלו באיטליה הוא שיחק עם אפיק ניסים. להיינס יש פינה חמה בלב לשחקן העבר הישראלי, והם בקשר עד היום: "אני חייב הרבה לאפיק. זו היתה העונה הראשונה שלי, והוא עזר לי ללמוד מה זה להיות מקצוען. איך לטפל בגוף, איך להתאמן ומה זה הכדורסל באירופה. הוא לימד אותי לשחק פיק אנד רול. אני אומר לו תודה על כך. תמיד נפגשנו כשהייתי מגיע לישראל. זה כבוד עבורי להיות חבר שלו".
"דונצ'יץ' הכי טוב ששיחקתי מולו"
במהלך הקריירה שלך היתה אפשרות שתגיע למכבי ת"א. למה זה לא קרה?
"זה היה בקיץ 2013. אני וריקי היקמן חברים טובים וחשבנו כמה טוב יהיה אם נשחק ביחד. המאמן דיוויד בלאט דיבר איתי, אבל זה לא יצא לפועל. בדיעבד מכבי לא היתה צריכה אותי - היא לקחה באותה עונה את תואר היורוליג. מכבי הוא מועדון גדול והיסטורי. תמיד נהניתי לבוא לשחק בתל אביב עם הקהל הגדול של מכבי".
לקחת ארבע פעמים את היורוליג. מה היתה הזכייה הכי גדולה?
"כל זכייה היא מיוחדת, אבל מעל כולן נמצאת הזכייה ב־2019 עם צסק"א משתי סיבות: הייתי הקפטן וזה שהניף את הגביע, וזה כבוד גדול. מעבר לכך, כל המשפחה היתה שם איתי ולחגוג איתם זה היה מיוחד".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת מולו בקריירה ביורוליג?
"לוקה דונצ'יץ', למרות שכששיחקתי מולו הוא היה צעיר מאוד. הוא שחקן בממדים היסטוריים. הסנטר הכי טוב ששיחקתי מולו הוא סופוקליס שחורציאניטיס. גם אדי טבארס היה יריב חזק מאוד".
