בזכות גולדן סטייט: ג'ימי באטלר סוף סוף משחק את הכדורסל אליו נועד

מהמקום העשירי במערב (מאז הם כבר במקום השמיני), דריימונד גרין הבטיח לקהל גדול של אוהדי גולדן סטייט ווריורס שהתכנס סביב אולפן חי את האליפות החמישית. נכון, עדיין לא סביר שזה יקרה, אבל עסקת ג׳ימי באטלר לגולדן סטייט, והכדורסל הנהדר שהקבוצה משחקת פתאום, מזכירה לנו כמה דברים על כדורסל.

ראשית, לא לקנות תמיד את השמועות שמפיצים בארגונים על שחקנים קצת לפני שעומדים לסחור בהם. גם אני חטאתי בדבר הזה הפעם. מותר להיות ביקורתי על אופיים של שחקנים וראוי בתקופתנו להיות מאוד סקפטים על דבריהם של אנשים בחליפות. ג׳ימי באטלר הוא אדם מורכב, אבל הוא לא רעיל.

ניגש לחיובי. הטרייד שלו מזכיר לנו שכדורסל הוא לא באמת משחק של ג׳נרל מנג׳רים, אלא משחק של מאמנים ושחקנים. הוא לא באמת משחק של סטטיסטיקה ואנליטיקס, אלא שיש דבר כזה שנקרא כימיה קבוצתית ושלארגון מנצח באמת יש גם זהות ברורה. כשכל הליגה שאלה ״מי המטורף שיעז לגעת בג׳ימי באטלר״, סטפן קרי וגרין ידעו שבאטלר יכול להחיות את ה׳סמול בול׳ שלהם.

ה׳סמול בול׳ נולד לגמרי במקרה. בפיגור 2:1 בסדרת הגמר מול קליבלנד של דייויד בלאט ב-2015, הציע אחד מעוזרי המאמן, אלווין ג׳נטרי, למשוך את הסנטר אנדרו בוגוט מהחמישייה ולעבור להרכב מאוד נמוך. השאר היסטוריה ונולדה שושלת. בכל נקודה בעייתית בהיסטוריה שלהם, הווריורס חוזרים לחשוב בקטן ומפילים קבוצות מהרגליים. ״קבוצה שגורמת לך להרגיש מאוד מאוד לא בנוח״, תיאר אותה לברון ג׳יימס בקריירה הקצרה והלא רעה שלו כבעל פודקאסט לפני שנה.

זה דורש מקרי לרוץ מרחקים בסדרי גודל של כדורגלן. זה דורש מגרין לשחק סנטר כשלא ברור אם יש לו בכלל 200 סנטימטרים. זה נראה חסר ישע כשזה לא עובד, אבל כשזה עובד, זה מרהיב. המטאדור מרקיד את השור. זה לא לכל אחד, אבל מסתבר שזה כן לבאטלר.

בסמול בול של הווריורס יש מקום לשחקן כנף חושב. קרי וגרין הם הבסיס הבלתי משתנה. האחד מעקם את ההגנה בתנועה בלתי פוסקת ובטווח הבלתי אפשרי של הזריקות שלו, השני מקבל את ההחלטה החשובה בהתקפה, ובכנף שלושה שחקנים לפני באטלר ראו את הקריירה שלהם נוסקת. אנדרה איגודלה, קווין דוראנט ואנדרו וויגינס הם כוכבים מסדרי גודל שונה, אבל כולם שיחקו בווריורס את הכדורסל שיגדיר את הקריירה שלהם וכולם זכו שם באליפויות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

האם באטלר הגיע קצת מאוחר לטבעת ממש? כנראה, אבל הוא זוכה לשחק את הכדורסל שאליו נועד. ואנחנו זוכים בעוד קצת ווריורס משובחים בשנות קרי המאוחרות.