לרוב, תחזיות הדראפט ב-NBA של מגוון גופי תקשורת הספורט די דומות לתוצאה הסופית. כל אתר ספורט באמריקה מחזיק במספר אנשים שזו ההתמחות שלהם - לראות את כל השחקנים המועמדים ולהבין איפה הם מתאימים ולמי. מתוך רשימה של מעל 300 שחקנים פוטנציאלים, בסוף מתגבש סדר שברוב הפעמים מאוד לתוצאות האמת, לפחות בלוטרי (14 הבחירות הראשונות).
כשמגיעים לדבר על דראפט 2024, שיומו הראשון יחל הלילה, השיח הוא שונה. אין כוכב גדול כמו ויקטור וומבניאמה, אין אפילו קונצנזוס על השלישייה הראשונה. יתרה מכך, אפילו על המיקומים של השחקנים בעשירייה הראשונה אין יישור קו. נכון להיום, רשימת השחקנים לדראפט הקרוב מזכיר את זה של שנת 2000, משם רק שחקן אחד זכה להיבחר לאחת מחמישיות העונה (מייקל רד, בחירה 43).
לי הוא יותר מזכיר את דראפט 2020, אולי המפתיע ביותר שהיה, ולאו דווקא מסדר הבחירה. בתחזית האחרונה שנערכה ב'אתלטיק' על הדראפט של דני אבדיה, נכתב כי "עקומת הכישרון שטוחה. אין אף אחד שהוא מעל כולם ושחקן שנמצא ברשימה של קבוצה אחת במקום ה-20, יכול להיות אצל אחרת בסוף הסיבוב השני".
בסוף, מדראפט שבו כולם כמעט זהים ברמה, קיבלנו שלושה שחקני פרנצ'ייז (ששניים מהם הובילו את קבוצתם לגמרים האיזוריים העונה), ארבעה אולסטארים ומגוון רחב של שחקנים שבשלב כזה או אחר היו מספרי 2-3 ברוטציה, בין אם מדובר בפסגת הליגה (דזמונד ביין בממפיס גריזליס) ובין אם בתחתית (אבדיה). לצידם, שלושה שחקנים מהסיבוב הראשון כבר יצאו מהליגה.
דוחות הסקאוטינג השונים יודעים לנבא עתיד של שחקני כדורסל. היום כבר בלתי אפשרי לרמות אדם שבודק כל צעד, כל בחירת זריקה, כל מסירה וכל מבט בהגנה. ב-95% מהתחזיות השונות אפשר למצוא תיאור כמעט מדויק של השחקן שנים קדימה ולמה הוא נבחר במקום שנבחר. על ניקולה יוקיץ' ידעו שיש יכולת מסירה וקליעה מצוינות, אבל האתלטיות, הרוך והיכולת ההגנתית דרדרו אותו עד למקום ה-41. ללא ג'נרל מנג'ר ומאמן שהאמינו בו, אולי הקריירה שלו הייתה מתפתחת בצורה שונה לחלוטין.
במידה מסוימת, זה אולי סיפור הדראפט של 2024. למעט הסכמה רחבה על הבחירה השלישית, בה יוסטון רוקטס צפויה לבחור ברכז ריד שפרד, אין קונצנזוס על שאר הבחירות. רק שלשום דווח כי אטלנטה הוקס לוטשת עיניים למאטאס בוזליס ולאלכסנדר סאר, עליו וושינגטון וויזארדס חולמת. לא מן הנמנע שהקבוצה מבירת ארצות הברית או סן אנטוניו ספרס יעשו טרייד כדי להגיע לבחירה הראשונה ולוודא שהשחקן שהן רוצות יגיעו אליהן ולא יפול אצל קבוצה אחרת.
השנה קבוצות ילכו פחות על מה שהן צריכות מבחינת עמדה, אלא יותר על ראייה עתידית והחזון אליו הקבוצה שואפת ל-3-4 שנים הקרובות. ב-2013, דראפט אנתוני בנט המפורסם, המועדונים שבחרו בשחקנים בעלי הפוטנציאל הם אלו שהרוויחו: סי ג'יי מקולום הצנום בבחירה העשירית, יאניס אנטטוקומפו הצנום עוד יותר בבחירה ה-15, רודי גובר הקצת פחות צנום בבחירה ה-27. שלושתם לא נבחרו לחמישיות הרוקיז ב-2014, שלושתם זכו בפרסים אישיים אחר כך.
קל להיות חכמים בדיעבד, אבל הרבה יותר קל לשפוט מוקדם מדי. אמנם זקארי ריסאשה, שמיועד לבחירה הראשונה בדראפט, הוא לא שם נוצץ עם סטטיסטיקה מרשימה, אבל צריך לזכור שרוב הזמן הוא לא היה שם ועלה בדירוגים בזכות סיום העונה המוצלח עם קבוצתו בורג, איתה הגיע לגמר היורוקאפ ולחצי גמר הליגה הצרפתית. עד שחבריו לא יראו את עצמם בליגה של הגדולים, לא נוכל לדעת מה צופן להם העתיד.
אפשר לשוב גם כאן לדראפט 2020. למעט לאמלו בול שזכה ברוקי העונה, לא היה מישהו שהרשים, אלא כאלו שהפתיעו כמו עמנואל קוויקלי וטייריס מקסי. מפתיחה חלשה יחסית, אנתוני אדוארדס וטייריס האליברטון הצליחו להיכנס לנבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת פריז באחד הסגלים הנוצצים שהאמריקאים הרכיבו. חוזי הרוקי שלהם רק נגמרו וכבר המחזור שלהם מסמל את עתיד ה-NBA.
הדראפט השנה הוא הראשון שיתחלק לשני ערבים - הסיבוב הראשון הלילה, הסיבוב השני למחרת. הסיבה הפורמלית היא כדי ליצור יותר מרווח חשיבה לקבוצות בין סיבובים, אבל הסיבה הרשמית היא ברוני ג'יימס. הגעת בנו של לברון ג'יימס לליגה, יחד עם הפיכתו הצפויה לשחקן חופשי, תהפוך את 20 השעות בין פתיחת הסיבובים כנראה למטורפים מאי פעם רק בשביל הסיכוי ששני אנשים ממשפחת ג'יימס ישבו יחד באותו חדר הלבשה.
בשורה התחתונה - אולי קנקנו של הדראפט פחות מרשים, אבל מה שיש בו מלא בדברים נסתרים שמרתק לחקור. יותר מדי שחקנים שעל הנייר נראים אפורים, אבל התקרה שלהם כל כך גבוהה. יש סיכוי שב-2028 תחזרו לכתבה הזו והשמות ניקולה טופיץ', דונובן קלינגן וסטפן קאסל לא יגידו לכם דבר, אבל יש את אותו הסיכוי בדיוק שהם יהפכו לכוכבים באותו פרק זמן, או לפחות יעשו את הפריצה לתודעה כמו אותו המחזור של אבדיה שנכנס לליגה לפני פחות מארבע שנים. מה שבטוח - צפו להפתעות.
