הקלישאה אומרת שאין קיצורי דרך, אבל פנאתינייקוס הוכיחה שיש. נוהגים לומר שפרויקטים צריכים זמן, אבל הקבוצה היוונית הראתה שעבורה אין למילה 'תהליך' שום משמעות עבורה.
אחרי עונות שחונות ו-13 שנה בלי הגביע, החליטו בפאו בקיץ שעבר לשנות הכל וללכת בכל הכוח על חזרה לטופ של היורוליג עם השקעה כספית גדולה. מריוס גריגוניס ופאנאטיוטיס קאלאיצאקיס הפכו לשרידים היחידים מהעונה שעברה ונבנתה קבוצה חדשה ונוצצת עם מאמן שזכה פעמיים בתואר. התוצאה - בתוך עונה היא זכתה בגביע.
מדובר במהפכה שהצליחה מעל ומעבר ומהר מהמצופה. בתוך עונה המועדון קפץ מהמקום הלפני אחרון ביורוליג לתואר אלוף המפעל. על כל מבצע השיקום הזה אחראי המאמן הטורקי ארגין עתמאן. רק שנים מעטות לפני כן הוא עושה את אותו דבר עם אנאדולו אפס, אותה הוליך מקרקעית היורוליג לשתי זכיות בתואר ושלוש הופעות בגמרים, וייתכן מאוד שזכייה נוספת נמנעה ממנו בעקבות הפסקת עונת הקורונה.
ארגין עתמאן הוא המאמן הראשון בפנאתינייקוס שלוקח את היורוליג שלא קוראים לו ז׳ליקו אוברדוביץ׳. נדמה שזו אולי המחמאה הכי גדולה שהוא יכול לקבל - להיות הראשון שזוכה מאז האגדה הגדולה שעמדה על הקווים במועדון היווני. 5 זכיות מתוך 6 של פאו שייכות למאסטר הסרבי ומאז שעזב את המועדון, הקבוצה אפילו לא הגיעה לפיינל פור, שלא לדבר על זכיה בגביע, עד שהגיע עתמאן.
אפשר לא לאהוב את ההתנהגות שלו ואת האמירות שלו, אבל למי שהיה עוד ספק, מדובר במאמן גדול שנכנס לפנתיאון של הגדולים ביותר עם שלוש זכיות בתואר בארבע השנים האחרונות.
עתמאן הוא מעל הכל מנהל המשחק הטוב ביורוליג. המאמן עם החושים הכי טובים למשחק. הוא הכי גמיש וקורא את המפה על הפרקט הכי טוב. אתמול (ראשון) ראינו את זה במהלכים שהחזירו את הקבוצה מפיגור גדול, שהגיע לשיא של 14 הפרש ברבע השני. קחו למשל את אחד החילופים ששינו את המשחק: לאחר מספר משחקים בהם לא שותף כלל, הוא שלף את לוקה וילדוזה שעזר לו לשנות את המומנטום.
עתמאן הביא את הקבוצה שלו במוכנות שיא לאירוע כשהוביל אותה לשתי הופעות גדולות בפיינל פור בו זכתה בצורה מוחצת. הוא פירק לגורמים את המשחק של הקבוצה שנחשבה רמה מעל היורוליג - ריאל מדריד.
הוא ווינר גדול שכרגיל הצהיר שיעשה את זה, ואכן עשה את זה. שוב ראינו את תנועת האגרופים למעלה האופיינית שלו בסיום עוד הישג בקריירה. בפיינל פור ראינו אוהדים שלובשים חולצות עם תנועת הידיים שלו.
ואם בווינרים עסקינן, אז הסיפור הגדול של הגמר, ואולי של העונה, הוא קוסטאס סלוקאס. בקיץ שעבר חצי אתונה אהבה אותו וחצי אתונה שנאה אותו כשטלטל את הכדורסל היווני עם המעבר מאולימפיאקוס לפנאתינייקוס.
הרכז היווני בן ה-34 שם את עצמו ברשימה של הגדולים ביותר בכל הזמנים עם זכיה רביעית בשלוש קבוצות שונות. השחקן הקודם שעשה זאת היה שאראס, אותו הדיח השנה בחצי הגמר.
סלוקאס הנהיג את המהפכה הגדולה שעשה המועדון העונה והיה הסמל שלה. הוא הגיע לשיאו בגמר מושלם עם 24 נקודות ב-25 דקות מבלי שהחטיא זריקה אחת מהשדה. אגב, שנה לאחור הוא היה הדמות הטרגית של הגמר כששיחק באולימפיאקוס. הוא החטיא זריקת עונשין קריטית שעלתה לקבוצתו בהפסד לריאל מדריד בגמר.
ומכבי תל אביב? היא הביטה על הזכיה של פאו בקנאה ונזכרה כמה קרובה היתה להדיח אותה בפלייאוף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו