אחרי חואן קרלוס נבארו, פליפה רייס והאחים גאסול, עוד אייקון של הכדורסל הספרדי עומד לסיים את דרכו. ביום הולדתו ה-39, הודיע היום (חמישי) רודי פרננדס שזו העונה האחרונה בקריירה המופלאה שלו. קריירה שהחלה ב-2002 בחובנטוד בדאלונה.
רודי הוא אגדה שהיתה באמת. שחקן שהגיע לכל הפסגות האפשריות וזכה בכל התארים. מעל הכל זו האישיות: ווינר, שחקן שהקריב את גופו, לא פחד מכלום, תמיד הביא לב גדול לפרקט והתגלה כמנהיג. התשוקה שלו למשחק בלתי נגמרת וראו את זה היטב בשנים האחרונות כשהיכולות כבר היו בירידה.
מעטים השחקנים שהשדרים, הפרשנים והקהל קוראים להם בשמם הפרטי. זה כבוד ששמור לגדולים ביותר. רודי הוא אחד מהם. האגדה התחילה אצל אגדה אחרת, המאמן אאיטו בבדאלונה. בהמשך רודי הגיע לפסגה נוספת ב-NBA שם שיחק בפורטלנד ודנבר.
הוא חזר לאירופה ב-2012, ומאז הוא בריאל מדריד - שם הפך לסמל במועדון. בקריירת הקבוצות יש לו 3 זכיות ביורוליג, זכייה אחת ביורוקאפ, 6 אליפויות ספרד ושישה גביעים. בלא מעט מהמשחקים רודי היה הגורם הישיר לזכיות, לעיתים גם בסלים גדולים של מאני טיים.
רודי היה עושה פעולות גדולות לנצח משחקים, אבל גם פעולות הקטנות. חטיפות, סחיטת עבירות תוקף, מסירה בזמן, התנפלות על כדור אבוד. מעל 250 פעמים הוא שיחק במדי נבחרת ספרד. פעמיים זכה באליפות העולם, 3 פעמים במדליות אולימפיות ו-4 פעמים ביורובאסקט. למעשה כמעט בכל טורניר גדול שבו הופיע הוא היה על הפודיום.
״הוא מהווה דוגמה לכולם״, אמר עליו מאמן נבחרת ספרד סרחיו סקארילו, ״הוא מפזר את הניסיון שלו לכל עבר״. זהו הסיום, אבל ייתכן שזה לא הסוף. רודי עדיין יכול להוסיף עוד תארים לארון שלו. זה יקרה אם ריאל תיכה ביורוליג ואם יעלה לפודיום בטורניר האולימפי.
רודי יסיים את דרכו במדי נבחרת ספרד בקיץ. קודם כל היא חייבת לעבור את הטורניר הקדם אולימפי, ואז תהיה לו הזדמנות לשחק בטורניר האולימפי ולנסות שוב להגיע למקום הכל כך מוכר לו - דוכן המנצחים.
