כשטיילר הירו נפצע במשחקה הראשון של מיאמי היט בפלייאוף הזה באמצע אפריל, משמע לפני עידן ועידנים, הוא הספיק לתרום 12 נקודות בפחות מ־20 דקות למשחק ובאחוזים מצוינים. וההיט היו בדרך לניצחון חוץ מפתיע על המדורגת 1 במזרח, מילווקי באקס.
לאחר שספג שבר ביד, הדיווח שהוא יהיה כשיר "לגמר" היה לא יותר מאשר דרך לציין זמן, דרך נוספת להגיד "בחוץ לעוד 7 שבועות". יותר מזה, זו היתה אלטרנטיבה לדבר הסביר היחיד שאפשר היה לכתוב באותו הזמן: שטיילר הירו גמר את העונה.
אבל הפציעה ההיא לא עצרה את ההיט. לא מול הבאקס, לא מול הניקס ולא מול הסלטיקס. עברו יותר משבעה שבועות - ועדיין שום דבר לא עצר את הקבוצה של ג׳ימי באטלר ואריק ספולסטרה, שתארח הלילה את דנבר נאגטס למשחק מספר 3 בגמר ה־NBA, כשהיא מגיעה אליו בשוויון 1:1. משמע: יתרון הביתיות אצלה.
בתוך כך, יתרון הביתיות בגמר נמצא כרגע אצל קבוצה שניצחה רק 44 משחקים בעונה הרגילה - מספר שדנבר הגיעה אליו כבר ב־28 בפברואר, לפני שהורידה את הרגל מהגז אחרי שהבטיחה את המקום הראשון במערב, בדרך לעונה של 29:53.
אבל זה אפילו לא הדבר הכי משונה במיאמי הזו - המדורגת 8 שבכלל סיימה 7 במזרח, אבל קיבלה את הדירוג הנחות יותר כי הפסידה משחק פלייאין מול אטלנטה (לפני ששרדה בקושי אחד אחרון ומכריע מול הבולס - קבוצה של 40 ניצחונות העונה).
דבר משונה אחר הוא שפציעה של הירו - השחקן השלישי הכי טוב בקבוצה - רק גרמה לנו להתפעל מכמה עמוק הסגל שלה, כלומר - להבין כמה עמוק הסגל שלה. כי זה לא משהו שאף אחד היה אומר עליהם ברצינות רק לפני חודש וחצי.
Next Man Up
אבל איפה שיש "ואקום" נכנסת "תרבות". אלמנט ה־Next Man Up הוא משהו משותף להרבה קבוצות מעוררות השראה לאורך ההיסטוריה, וההיט הם המחשה חיה ובועטת נוספת לכך.
לאן הלכו 20 הנקודות של הירו? באטלר עלה מ־23 ל־27 בפלייאוף, קיילב מרטין מ־9 ל־13, גייב וינסנט מ־9 ל־14, דאנקן רובינסון מ־6 ל־9. זה כמעט כל מה שהלך לאיבוד. וכקבוצה, הם עלו מ־109.5 נקודות למשחק בעונה הרגילה ל־110.7 בפלייאוף. כן, איפה שהקצב מואט וההגנות משתפרות והשופטים נותנים לשחק? שם הם עלו.
ההיט היא הקבוצה היחידה מכל אלה ששיחקו יותר מסדרה אחת שממוצע הנקודות שלה למשחק עלה בפלייאוף לעומת העונה הרגילה - וזה, שוב, בלי קלעי החוץ המוביל שלה.
ולמה אנחנו מדברים כל כך הרבה על הירו? פשוט מפני ש־היי, הגענו לגמר! והירו מתקרב לכשירות. הדיווחים נכונים ליום שלישי אחרי הצהריים שעון ישראל, הירו רק "בספק" למשחק מספר 3.
הגביל אפילו את יוקיץ'
כאילו שספולסטרה - המאמן הטוב בליגה (אפשר כבר לומר את זה בפה מלא?) - היה צריך עוד שפנים בכובע. זה האיש ששינה את ההגנה האזורית של הקבוצה שלו ממשחק 1 למשחק 2 והצליח לכוון את ניקולה יוקיץ' - השחקן הטוב בליגה (אפשר כבר לומר את זה בפה מלא?) - לכדי משחק של 41 נקודות, אבל רק 4 אסיסטים על 5 איבודים. הפעם הראשונה בפלייאוף והשלישית כל העונה שהוא מאבד יותר משהו מוצא את חבריו לסלים.
למקסם את הסיכויים
עכשיו הוא מקבל צלף כנפיים אקטיבי ואנרגטי נוסף לסוללת צלפי הכנפיים האנרגטיים שלו. האם הירו יקבל דקות במשחק 3? אולי רק בהמשך? האם הוא יכריע את הסדרה? מי יודע. האם ספולסטרה היה צריך עוד טריק? לא. האם הוא יידע להשתמש בו בדיוק כמו שצריך כדי למקסם את סיכויי ההיט? כל הראיות מצביעות על "כן!". כי לפעמים זו לא רק "תרבות", אלא פשוט להיות פאקינג מאמן על.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו