לוס אנג׳לס לייקרס פתחה את העונה במאזן 10:2, והלילה (שבת) העפילה לגמר המערב. זה סיפור נהדר מכל כך הרבה בחינות. זו קבוצה שהפסידה 10 מ-12 משחקיה הראשונים העונה. שלרגעים ארוכים נראתה מפורקת. ששמעה את הכוכב הגדול שלה, לברון ג׳יימס, כרגיל "מאיים" על ההנהלה במהלך פאסיב-אגרסיב אגרסיבי שיעשו מה שהוא רוצה (למרות שזה שעשו מה שהוא רוצה הכניס אותם לצרה הזו מלכתחילה. ד״ש לראסל ווסטברוק).
זה סיפור על הנהלה שלא נכנעה ללחץ הזה, ובסוף הוציאה לפועל סדרה של צעדים מדודים וחכמים, שסיפקו פתרונות לכל בעיות הסגל, ששיפרו את הקבוצה מן הקצה אל הקצה, וכל זאת מבלי לבזבז את כל התחמושת שלהם תוך שמירה על בחירת דראפט עתידית חשובה.
סיפור על קבוצה שפחות מחודש לסוף העונה עוד הייתה במאזן שלילי. שהייתה צריכה לנצח משחק פלייאין, בהארכה, רק כדי להיכנס לפלייאוף מהמקום השביעי. שגברה על ממפיס בסיבוב הראשון ושהדיחה את האלופה המכהנת בסיבוב השני, בשני המקרים ללא יתרון הביתיות.
זה סיפור אדיר על אנתוני דייויס - שחקן שבכל פעם שהוא מצליח להישאר בריא לאורך תקופה משמעותית, מזכיר לנו שאולי בעצם הוא שחקן טופ 5 בליגה הזו. כן, כולל כולם. מפלצת הגנתית ברמה היסטורית, כוח התקפי אפקטיבי והרסני. שחקן שהעונה הספיק להיות שורת המחץ בשלל בדיחות על בריאותו הרופפת, אבל מאז שחזר בסוף ינואר, השתלט על הקבוצה בשני צדי המגרש והפך לכוח המרכזי בה. הוא שותף ב-31 מ-34 משחקיה האחרונים של הלייקרס העונה, וניצח ב-20 מהם - כולל מאזן 2:7 ב-9 המשחקים האחרונים של העונה בהם לברון כלל לא שיחק.
ובפלייאוף, כשג׳יימס עדיין פצוע - שומר על עצמו יותר מאי פעם, מבלה פוזשנים שלמים בהגנה על שחקנים משניים של היריבה והתקפות ארוכות בעמידה בצד, זו הפכה לקבוצה שקמה ונופלת עם דייויס. ב-7 המשחקים בהם העמיד גיימסקור (סטטיסטיקה מתקדמת כוללת שפיתח ג׳ון הולינג׳ר) של 19 ומעלה - הלייקרס במאזן 1:6. אצל לברון זה 2:3. כשדייויס נתן פחות מזה? 3:1. אצל לברון זה 2:4. הברומטר ברור.
אבל אם לשפוט על פי מה שקורה ב-ESPN וברשתות החברתיות (שמבחינת רמת השיח - זה אותו דבר), כל הסיפורים האלה ביחד מתגמדים לעומת נראטיב אחד ויחיד: לברון ג׳יימס והמאבק העיקש שלו להיחשב ל-GOAT, השחקן הגדול אי פעם. אפילו לא צריך להזכיר את דריימונד גרין המביך, שדקה אחרי שהודח עם הווריורס העלה וידאו ובו שוב פיאר והילל את לברון.
זה לא ספורט יחידני
ג׳יימס ואנשי קלאץ׳, הסוכנות שלו ושל חבריו - שולטים ביד רמה בשיח. עד כדי כך ש"רוח המפקד" אפילו מביאה "עיתונאים" להעלות סרטון מקרי של תרגיל מאוד פופולרי שגולדן סטייט ביצעו מול לברון גם ב-2018 וגם בימים האחרונים, ומראים כיצד "לברון זוכר תרגיל מלפני 5 שנים", כי הפעם הוא וההגנה של הלייקרס התמודדו איתו כמו שצריך. באמת אי אפשר להמציא רמת התרפסות ירודה יותר.
ולכן, אם אתם עושים את הטעות ומבלים בימים אלה קצת יותר מדי זמן ברשתות החברתיות או נתקלים בסרטוני יוטיוב של אחת משלל תכניות הראשים המדברים של ESPN, וכל מה שאתם רואים סובב סביב ג׳יימס ואימוג׳ים של עז, נסו לזכור את זה: הלייקרס של העונה היא סיפור כדורסלני נהדר. קבוצתי. אירגוני. למרות הניסיון הבוטה לשווק אותו כאילו היה ספורט יחידני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו