לא הכי גדול, אבל שווה דיון: האם סטף קרי מקבל מספיק כבוד?

כדי להבין כמה סטפן קרי חשוב לגולדן סטייט הנוכחית, צריך לחזור לפסק זמן שלקח סטיב קר במהלך הרבע השלישי במשחק 7 מול סקרמנטו. "יש לי עוד ארבעה פסקי זמן, אני אקח אחד רק כדי שתנוח", אומר לו המאמן בזמן שהכוכב שלו מתנשף על הספסל.

סקרמנטו עשתה הכל כדי לעצור את סטף. אחרי שדביון מיטשל לא הסתדר איתו במשחקים הראשונים, מייק בראון טעה כשניסה להדביק אליו את טרנס דיוויס במשחק 7 וקיבל ממנו 50 נקודות על הראש. אבל זו טעות שמייק בראון לא יאבד עליה הרבה שעות שינה. כי לפעמים, אין תשובה לגדולה.

כשקרי נכנס לזון שלו, אין באמת דרך לטפל בו. הוא קולע ב-60% מחוץ לקשת, לא מפסיק לזוז לרגע, וגם כששולחים אליו שני שחקנים הוא יודע לשחרר את הכדור בדיוק בזמן. הלייקרס יכולים לנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים כמו להדביק אליו את ג'ארד ואנדרבליט הארוך ולקוות שזה ירתיע אותו, אבל האמת היא, שעדיף להם להתפלל.

"אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו כי הוא מבריק לילה אחרי לילה כבר עשר שנים, אבל צריך מדי פעם להזכיר שהוא אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה", אומר עליו המאמן סטיב קר ומודה: "ככה הרגשתי כששיחקתי ליד מייקל ג'ורדן, רואים את זה כל ערב ומתרגלים".

אסור להמר נגד גולדן סטייט

כשהגוורדיה הוותיקה של סטף והחברים נקלעה לפיגור של 2:0 מול סקרמנטו הצעירה והתוססת, היה קל להמר על כך שהעונה זה לא ילך. הקינגס הצליחו לשים את הווריורס, בריאים לחלוטין יש לציין, עם הגב לקיר במלוא מובן המילה. אפילו כשגולדן סטייט כבר חזרה ל-2:3 היא הפסידה בצ'ייס סנטר, ונראה היה שאולי הכוח נגמר. אבל הווריורס שוב הוכיחו שיש להם לב של אלופים, או לפחות אלוף אחד עם לב ענק.

קרי הוא לא אחד שמרבה לדבר, אבל כשהוא פותח את הפה - כולם מקשיבים, ואנדרו וויגינס מספר שכשסטף נאם מול שחקני הקבוצה לפני המשחק השביעי הוא הרגיש צמרמורת בכל הגוף. על פי מקורות בחדר ההלבשה (ובראשם כמובן דריימונד גרין) המסר של סטף היה שזה עכשיו או לעולם, שהגיע הזמן של כל אחד מהשחקנים בקבוצה לתת הכל. או במילים אחרות: להשאיר הכל על הפרקט בסקרמנטו.

וזה בדיוק מה שסטף עשה במשחק הזה עם 38 זריקות, הכי הרבה שלקח במשחק בקריירה שלו. קליי תומפסון לא פגע בכלום, ג'ורדן פול ואנדרו וויגינס סיימו ביחד עם 12 מ-44 מהשדה וגולדן סטייט השאירה 11 נקודות על קו העונשין. אבל מופע הגבורה של סטף, עם עזרה גדולה מקוון לוני שהוריד 21 ריבאונדים, הספיקה.

מתפס על הפנתיאון

הופעת 50 הנקודות במשחק השביעי נגד סקרמנטו, מצטרפת גם ל-43 הנקודות מול בוסטון במשחק 4 בגמר בשנה שעברה, ל-47 שקלע מול הגנת הבוקס אנד וואן של טורונטו במשחק 3 בגמר של 2019, ל-33 הנקודות במחצית השנייה נגד יוסטון בלי קווין דוראנט באותו פלייאוף והרשימה עוד ארוכה.

אז אף אחד כבר לא חושב שסטף נחנק ברגע האמת, בעבר היו כאלה. אבל עם ארבע אליפויות, 2 תארי MVP בעונה הסדירה, תואר MVP בסדרת הגמר (ועוד אחד שגנבו לו) ושיא השלשות של כל הזמנים ב-NBA, יכול להיות שהכוכב של גולדן סטייט לא מקבל מספיק כבוד בראייה היסטורית?

בסופו של דבר, איפה קרי מדורג בכל הזמנים זה עניין של דעה, אבל היכולת וההישגים שלו גם בגיל 35, ממשיכות לדחוף אותו למעלה. סטיבן איי סמית' אחד מאנשי התקשורת המובילים בליגה הטובה בעולם הצהיר אחרי הניצחון על סקרמנטו שקרי "חייב להיות בדיון כשמדברים על הרכז הטוב בהיסטוריה", והמאמן שלו, ששיחק עם מייקל ג'ורדן, שם אותם יחד באותו המשפט – ולא בפעם הראשונה.

בשורה התחתונה, הפלייאוף הזה יכול להיות מבחינת קרי נקודת מפנה גדולה במורשת שהוא ישאיר אחריו. הדרך לטבעת חמישית על האצבע עוד אמנם רחוקה, אבל כשהוא בכושר נהדר, זה נראה בהישג יד. ואם יעשה זאת, עם חמש אליפויות הוא ישתווה למג'יק ג'ונסון ולקובי בראיינט, וישאיר מאחור את שאקיל אוניל ולברון ג'יימס.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

ואז, הבחור הצנום מאקרון אוהיו, זה שהפרופיל שלו בחיים לא התאים לזה של ה-GOAT יהיה קרוב לפסגה. עדיין לא הכי גדול, אבל קרוב מספיק כדי לנהל על כך דיון.