המשחק הלילה (בין ראשון לשני) בין גולדן סטייט לסקרמנטו שימש איתות נוסף לדומיננטיות שכל כך התרגלנו לראות מהווריורס בעונות האחרונות. לרגעים היה נדמה שמדובר במשחק גמר, כשבפועל המנצחת קובעת לעצמה בסך הכל דייט מול הלוס אנג'לס לייקרס בסיבוב השני.
אלא שמדובר בהרבה מעבר לסדרה רגילה. היא תפגיש שוב, וככל הנראה בפעם האחרונה, את לברון ג'יימס מול סטף קרי, שניים מהשחקנים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על המשחק בעשור האחרון. השניים נפגשו בעבר ב-4 סדרות גמר רצופות ובמשחק פליי-אין אחד, ומעולם לא בסדרת פלייאוף רגילה. המאזן עומד לטובתו של קרי עם 7:15 ושלוש אליפויות מול אחת.
הווריורס והלייקרס פוגשות אחת את השנייה לאחר שהעפילו למעמד על פני קבוצות שסיימו במאזן טוב מהן, אך הניסיון וייתכן העלבון (שהיה ניכר מול ממפיס) הביאו להופעות מרשימות של ג'יימס וקרי.
מבחינת מאץ' אפ בין הקבוצות, הרבה יהיה תלוי בבריאות של אנתוני דיוויס והיכולת שלו להישאר על המגרש. למרות תצוגת תכלית של קוון לוני בסדרה מול סקרמנטו, לא בטוח שיוכל לשלוט על הריבאונדים שוב כשדיוויס יתייצב מולו.
בשונה מהווריורס שאצלם הכלים די ברורים, מספר שחקני משנה במדי הלייקרס הכריעו חלק מהמשחקים בסיבוב הקודם, ויש להם פוטנציאל להפתיע פעם נוספת. הצלע השלישית של הווריורס, קליי תומפסון, לא תיפקד במשחק האחרון. כשבכל לילה נתון רוי האצ'ימורה, אוסטין ריבס ודיאנג'לו ראסל יכולים להביא תרומה משמעותית לקבוצה שלהם, יש פוטנציאל להפתעות.
אין תקוות גדולות שהסדרה הנוכחית תוליד את האלופה הבאה, אך היא ללא ספק תמשוך הכי הרבה סופרלטיבים וצופים שרוצים לתפוס עוד פעם אחת דו קרב בין שני הענקים. מדובר גם כן בסדרה הראשונה שמפגישה בין קבוצות 6 ו-7 מאז שנת 1987, למקרה שהיינו צריכים עוד אינדקציה לכך שזה, סטטיסטית לפחות, לא היה אמור לקרות. הביתיות שייכת לגולדן סטייט שניצחה ב-11 משחקי חוץ העונה בלבד. היכונו למלחמת הכוכבים, אולי בפעם האחרונה.
