"אף אחד לא נביא בכפר שלו. גם לכם היהודים יש משפט כזה?", מסבירה לי יילנה למה אין ממש היסטריה בעיירה סומבור מכך שניקולה יוקיץ׳ מסתער על אליפות הNBA. הממ.. המשפט מיוחס לישוע אבל הוא באמת מהבודדים שבאמת מצטטים את היהודים.
"הוא כוכב כשהוא מגיע לפה בקיץ. הוא שוחה בבריכה המקומית. הוא עובד עם הסוסים שלו. הוא לא קונה סוסים כאספן - ממש עובד איתם באורוות ויש לו סבלנות לכל ילד וילד שניגש אליו". והם גם אוהבים בסומבור את העובדה שלהבדיל מנובאק ג׳וקוביץ׳, הוא לא מבלבל את המוח על חיסונים, שינויי אקלים ופוליטיקה בינלאומית.
בחנות הספורט הגדולה בעיר באזור מוצרי הכדורסל אין מוצרי יוקיץ׳. יש נעל יאניס, יש חולצות סטף קרי.
- "תראה, אין לו נעל שלו עדיין…", מסביר לי המוכר.
- "אבל חולצות דנבר?", אני שואל.
-"בטח אנשים היו קונים…. אם היו לנו", הוא מסביר.
- "אולי חולצות נבחרת סרביה? יש לכם אפילו אלכסנדר מיטרוביץ' (כוכב פולהאם בכדורגל)".
"אין".
המשחק הראשון בסדרה מול פיניקס לא משודר בפאבים מקומיים - למרות שחלקם עדיין פתוחים ב-2 בלילה. ליל יום שבת שמור לזמרים ומוסיקאים כתמיד. את המשחק אפשר לראות באחד מאותם חדרי קזינו אוטומטים בהם הרבה מהגברים במזרח אירופה מבזבזים את כספם, ואת חייהם. מכונות להחרמת מזומנים.
"אני תמיד בוחן את המשחק בתחילתו, רואה מה ההגנה תיתן", הסביר פעם יוקיץ׳ לשאקיל אוניל בראיון. זה בדיוק מה שקורה במשחק מספר 1 מול פיניקס. הסאנס בונים תכנית שלמה למנוע ממנו את קו המסירה והוא מסיים עם חמישה אסיסטים בלבד. רק שזה פתח בפניו את נתיבי ריבאונד ההתקפה ושם במידה רבה מוכרע המשחק. 8:16 לדנבר בהזדמנויות חוזרות. לא מרהיב אבל כשיוקיץ׳ ככה זה דומה למהמר נגד מכונת מזל.
ליד אולם הכדורסל המקומי רואה אוהד מבוגר יותר שאני מתעכב ליד תמונתו של ראדובוי קוראץ׳. מי שכן היה נביא בעירו. יליד סומבור שהתנבא על הכדורסל ביוגוסלביה, הפך אותה ממדינת כדורסל זניחה בשנות החמישים לזוכת מדליות סדרתית ולמעבדת הכדורסל האירופאי, לאלטרנטיבה הסגנונית הקבילה היחידה לאמריקאים, הוא פעם קלע 99 נקודות במשחק גביע אירופה וכנראה לא הגיע ל-100 כי את הנקודות רק ספרו בסיום מטופס המשחק. הוא החזיק ממוצע קריירה של 32.7 נקודות בליגה היוגוסלבית בעידן שזה היה קרוב למחצית הנקודות, ומת בתאונת דרכים בסרייבו כשהוא בן 30 בלבד.
קווי הדמיון לסיפור תעופתו של דרזן פטרוביץ׳ ברורים אבל קוראץ׳ הוא הרבה יותר מזה. אינטלקטואל של המשחק, מהנדס חשמל בהשכלתו ודובר מספר שפות. ״אתה יודע שהוא היה הראשון להביא תקליטי ביטלס ליוגוסלביה?״, מספר לי ברנקו. הוא יודע את אלו מסרט חצי דוקומנטרי חצי עלילתי שהופק על קוראץ׳ ב-2011. קוראץ׳ לא רק היה הכוכב היוגוסלבי-סרבי הראשון. הוא מי שתבע בו את התכונה החשובה מכל - שכדורסל מנצחים קודם כל עם שכל.
אני מספר לברנקו שראיתי את אוסף הסוסים של יוקיץ׳ בחווה אותה הוא מחזיק ליד ההיפודרום של העיר. "המערביים מתים על הסיפור הזה. החוואי כדורסלן".
- "כן, מין סינסינטוס או ג׳ורג׳ וושינגטון של כדורסל", אני אומר לו - בתזכורת לגנרלים-חוואים.
- "אל תזלזלו כל כך בחקלאים", הוא אומר. "אתה לא רואה את יוקיץ׳ מחמיץ 20 משחקים בעונה כמו האמריקאים - הגוף שלו חזק כמו שור".
זה נכון - סיפורי הילד השמן מבורקס וקוקה קולה כבר חלפו מזמן. נותר בריון עם מוח של קוראץ׳.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו