הסרט "קובי בראיינט: 81 נקודות במשחק אחד" (yes דוקו, ב־yesVOD וב־STINGTV) מתחיל בעצם ביום שבו קובי ברייאנט נהרג בתאונת מטוס ביחד עם בתו. האירועים סביב היום הנורא מוצגים בסרט הדוקומנטרי כפי שסרטים על אסון התאומים מתחילים.
מדהים לגלות שרוב האמריקנים זוכרים היטב איפה הם היו כשהרגע הזה התרחש, ומה הם עשו. מדובר בטראומה לאומית - ובוודאי מקומית, בכל הקשור ללוס אנג'לס ולאנשי ה־NBA באופן כללי שמדברים על כך בסרט, וביניהם גם מייקל ג'ורדן.
הבמאי ג'והאנס גונטקאנסט מביא בסרט ראשים מדברים שהיו קרובים יותר או פחות לאגדת הכדורסל, מהגדולות בכל הזמנים.
בראיינט השחקן הצליח להשפיע על אוהדים ועל מעריצים באופן שבו שיחק את המשחק, אבל מוסר העבודה הנדיר שלו, שעליו מדברים כמעט כל המרואיינים, הוא יוצא הדופן, ובעצם אומר משהו על סוד כוחו כשחקן. הבמאי מספר בראיון המיוחד איתו שאכן מוסר העבודה הוא משהו שהתגלה ונחשף ככל שהתקדמו צילומי הסרט.
אחד הדברים הבולטים בסרט הוא ההשפעה של קובי על הסביבה החברתית, ולא רק בכדורסל. אתה יכול לפרט על זה?
"כן, זה אחד הדברים העיקריים שהפכו אותו לגדול יותר מאשר רק בכדורסל. בכל מקום שבו הלכנו לשוחח על קובי, הבנו שהוא השפיע לא רק על שחקני כדורסל או על אוהדים, אלא גם על אנשים רגילים, שבכלל לא התעניינו בענף הזה. לקובי היה מוסר עבודה יוצא דופן, ואנחנו מנסים להסביר את המניע הזה בסרט שלנו".
אחרי שסיימת לעבוד על הסרט, מה לדעתך הכי אפיין את בראיינט?
"זו שאלה טובה. המפיק טימו ג'ו מאייר ואני הגענו למסקנה שקובי בראיינט הוא רק אחד מאותם האנשים שלא יקבלו 'לא' כתשובה, ובדומה לעיתונאים - אנחנו, יוצרי קולנוע, גם מנסים למצוא דרך להגיע למטרות שלנו במהלך עשיית הסרט.
"ככה הרגשנו שאנחנו פועלים ברוחו של קובי במהלך ההפקה, לא מקבלים 'לא' כתשובה. קצת מקובי נשאר איתי עד עכשיו. בימים אלו אני כבר מצלם את סדרת התעודה הבאה שלי, על הממציא ניקולה טסלה".
בעוד עשור או שניים, אתה חושב שהוא עדיין ייזכר כאחד הגדולים? שהשם "קובי בראיינט" יגיד משהו גם לדור שלא ראה אותו משחק?
"אני חושב שאת משחק 81 הנקודות שלו, למשל, אף אחד לא יוכל לשחזר במאה השנים הקרובות, אבל זה גם לא פייר לזכור את זה ככה, כי הכדורסל ששוחק ב־2006 הוא שונה לגמרי מהכדורסל המשוחק היום.
"בעיניי, קובי בראיינט הפך לסמל גדול יותר מאשר רק שחקן כדורסל, ומהר מאוד הוא הפך לסמל של תרבות הפופ. הוא זכה באוסקר על סרט הכדורסל שלו, לדוגמה. אבל הכי חשוב - אני חושב שבראיינט הוא אגדה כמו מייק טייסון או מוחמד עלי מחוץ לספורט. אז כן, אני די בטוח שהוא יתפוס את מקומו לצד מייקל ג'ורדן, שאק או לארי בירד".
מה היה הרגע הכי מיוחד עבורך במהלך צילומי הסרט?
"שאלה קשה. זו היתה שנה מדהימה, שזכיתי להקדיש לשחקן הכדורסל יוצא הדופן הזה. היו לנו הרבה רגעים מדהימים, עם מאות אנשים נהדרים, אבל לי אישית הדבר הכי חשוב היה שבסופו של דבר קיבלנו את האפשרות לצלם ולהוציא את הסרט.
"זה לא היה קל, אתה אפילו לא יכול לתאר לעצמך כמה מאבקים משפטיים עברנו עד שהסרט אושר לשידור על ידי כל הצדדים. אבל מבחינתי, ברגע שהסרט יצא - זה כמובן היה שווה את הכל, והבנו איזו זכות נפלה בחלקנו".
