זה אולי יישמע לכם מובן מאליו, אבל בלי נרטיב - אין סיפור. ובלי סיפור, אין קהל. ובלי קהל, אין ספורט מקצועני. ובלי ספורט מקצועני, אין ווינרים ולוזרים. לכן, בכוח שיעורי חשבון של כיתה א', בלי נרטיב - אין ספורט מקצועני ואין ווינרים ולוזרים.
אבל זו לא מערכת דו־כיוונית, אז כשמישהו משתמש בנרטיב כדי להשפיע על זהות המנצחים, הוא מייצר סוג של בח"מ. סדר העניינים האידיאלי הוא כשהתוצאות עוזרות לבנות נרטיב. לא הפוך. להשתמש בנרטיב כדי להכריע מי מנצח זה WWE.
וזה מה שהרבה עיתונאי NBA עושים בשבועות האחרונים, בדוחפם את ג'ואל אמביד אל עבר זכייה בתואר ה־MVP. טיעון מבוסס נרטיב שדוחפת, כמובן, מכונת התעמולה של ESPN, שהקשר בינה לבין סיקור מקצועני התרופף כל כך שבקושי נשאר לו זכר.
אז עכשיו, קוראינו היקרים, קבלו סקירה על המרוץ ל־MVP בין אמביד, ניקולה יוקיץ' ויאניס אנטטוקומפו בארבעה היבטים, לא כולל נרטיב. רק נגיד שני דברים: יוקיץ' מעמיד פנים כאילו לא אכפת לו מהפרס, וזה דוחף אנשים להצביע לאמביד, שמאוד חושק בו. הדבר השני שנאמר הוא שלפרס ה־MVP אין הגדרה ברורה, מה שדוחף אנשים אל מחוזות הנרטיב. אבל אנחנו, כאמור, נתרחק מהם.
מאזנים. זכייה ב־MVP קשורה מאוד למידת ההצלחה של הקבוצה. ומה אנחנו רואים כאן? שמילווקי עם יאניס במאזן 14:44, ובמשחקים בלעדיו היא ב־6:9 - ירידה מ־76% ל־60%. דנבר עם יוקיץ' היא 19:46 ובלעדיו 5:3 - צניחה דרסטית מ־71% ל־37%. פילי עם אמביד היא 20:40, בלעדיו 4:9 - עלייה מ־67% ל־69%.
מנצח: יוקיץ', מפסיד: אמביד.
עזרה. כיוון שמדובר בתואר "השחקן המוערך", יש כמובן משמעות גדולה למידת העזרה שיש לכוכב סביבו. ככל שהקבוצה מוצלחת יותר, עם פחות עזרה, מובן שהכוכב הוא בעל ערך רב יותר.
אז מה המצב כאן? יוקיץ' משחק בלי שום שחקן שנבחר העונה לאולסטאר או עומד להיבחר לאחת מחמישיות העונה. מילווקי של יאניס שיחקה רוב העונה בלי כריס מידלטון, שגם כשהוא היה זמין הוא היה חצי ממה שראינו ממנו בעבר. ג'רו הולידיי בעונה גדולה היה אולסטאר, ויקבל עוד הכרה בסוף העונה. לפילי אולי הסגל הכי עמוק ונוצץ, עם ג'יימס הארדן בעונה מעולה וטייריס מקסי שעשה העונה עוד צעד למעלה.
מנצח: יוקיץ', מפסיד: שוויון בין יאניס לאמביד.
סטטיסטיקות רגילות. האמת שכאן קשה להפריד בין השלושה, כי כולם עם עונות אישיות נדירות מבחינת מספרים. 25-12-10 של יוקיץ', 33-10-4 של אמביד, 31-6-12 של יאניס. לכן תפרידו בין השורות האלה.
מנצח: תכלס, אנחנו.
סטטיסטיקות מתקדמות. היסטורית, הקורלציה בין מי שמוביל את הליגה בכמה שיותר מבין ארבע הסטטיסטיקות המתקדמות הבכירות לבין מי שזוכה ב־MVP היא גבוהה מאוד.
במדד היעילות: יוקיץ' 31.8 (1 בליגה), אמביד 31.7 (2 צמוד), יאניס 28.8 (4).
בווין־שרס: יוקיץ' 14.5 (1), אמביד 11.6 (2), יאניס 8.1 (13).בפלוס־מינוס: יוקיץ' 13.2 (1), אמביד 9.4 (2), יאניס 8.4 (5).
ב"ערך מעל שחקן ממוצע": יוקיץ' 8.5 (1), אמביד 6 (2), יאניס 4.9 (6).
מנצח: התמונה ברורה, יוקיץ'. מפסיד: יאניס.
לסיכום, בארבע הקטגוריות שבדקנו: יוקיץ' עם 3 ניצחונות, 0 הפסדים. אמביד: 0 ניצחונות, 2 הפסדים.
אז למה כל אנשי ESPN אומרים שאמביד עקף את יוקיץ' במרוץ? כן, כי יוקיץ' זכה בשנתיים האחרונות. כן, כי הוא לוקח רק 15 זריקות למשחק ולא עושה רושם שאכפת לו מהפרס. כן, כי אמביד לא זכה בו מעולם. וכן, כי הוא מאוד־מאוד רוצה. במילים אחרות, למה מספרים לכם שאמביד עומד להיות ה־MVP? התשובה בגוף השאלה: כי אלה פשוט סיפורים.
