רק אל תהיו מופתעים: לקלוע הכי הרבה לא אומר שאתה הסקורר הגדול ביותר

עד הבוקר, קארים עבדול ג'באר היה מי שקלע הכי הרבה נקודות במשחקי עונה רגילה בכל תולדות ה-NBA. שיא בו החזיק מאז 1984, כשעבר את ווילט צ׳מברליין, והמשיך לשפר עד שהעמיד אותו על המספר האגדי של 38,387 כשפרש ב-1989.שיא שלברון ג׳יימס שבר עכשיו.

האם הנתון הזה הפך את ג׳באר לסקורר הגדול בהיסטוריה? אחרי הכל, הוא קלע הכי הרבה. ובכן, בואו נראה.

הוא מקום 16 בממוצע נקודות למשחק בקריירה. הוא היה רק פעמיים מלך הסלים. אין לו אף עונה ב-10 העונות עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר - והעונות הכי טובות שלו מגיעות רק למקומות 11 ו-32.

הו, זה היה קל! הוא לא. מי כן? התואר הלא רשמי הזה שמור אולי לצ׳מברליין עצמו, אולי למייקל ג׳ורדן. מעטים יגידו שמות אחרים.

אבל רגע, איך זה יכול להיות? הרי ג׳באר החזיק בשיא הנקודות כמעט 40 שנה! המספר הכי גדול, הכי חשוב, הכי פשוט, הכי קל להבנה, הכי מהדהד. איך יכול להיות שהנתון הזה - נתון של קליעת נקודות - כל כך חסר משמעות בשאלת מי הוא קלען-הנקודות הגדול אי פעם?

כי, ובכן, איך אגיד לכם את זה? טוב, אין דרך קלה לספר את זה, אז פשוט נעשה את זה חד וחלק. מהיר. חותך. אוקיי, סליחה, אני מושך זמן. הנה זה בא: סטטיסטיקות? נתונים אישיים? אלה שכל הזמן תופסים כותרות? אז… אההה… הם - הם לא הכל. הם לא כל מה שחשוב. הם לא כל התמונה. הם לא מספרים את כל הסיפור. הם לא הדבר הכי חשוב.

היי, הם אפילו לא מספיק בעלי משמעות כשהם מנסים לספר את הסיפור של עצמם! הנה, השחקן שקלע הכי הרבה נקודות אי פעם איננו בכלל ראוי להיקרא הסקורר הגדול אי פעם. זה עד כמה נתון כזה או אחר, משולל מקונטקסט, לא אומר כלום.

תזכרו את זה, בייחוד הבוקר, כשכל האתרים וכל הכותרות וכל העיתונים, אפילו המודפסים, שלא לדבר על כל פינה בסושיאל מדיה, ינסו להגיד את הדברים הכי גדולים, בומבסטיים, חד משמעיים וחותכים שאפשר, בהתבסס על נתון אחד חדש שהתווסף למשוואה.

כשכולם יהדהדו מעכשיו מספר חדש, כל ערב מחדש - ישאירו את 38,387 הרחק מאחור, עוד יותר חסר משמעות משהוא אי פעם היה - ובמקום לתת לו הקשר, במקום להסביר, במקום להעשיר, ללמד, לפרשן, פשוט ישתמשו בו כדי לצעוק את מה שהם צעקו גם ככה עוד קודם, את מה שהם הכי רוצים לצעוק לא משנה מה, את מה שהם הכי צריכים לצעוק כדי לייצר קליקים וצפיות - תזכרו את זה.

תזכרו שלאף אחד מהם אין שום אינטרס לעשות עיתונות. שאין להם רצון לפרשן. שאין להם רצון להעשיר. שאין להם רצון לחבר נקודות ולייצר סיפור גדול יותר מאשר ההזדמנות לקליק.

נכון לסוף השבוע האחרון, ב-NBA יש העונה 57 שחקנים עם לפחות 20 נקודות למשחק. זה כפול מאשר ב-2018. זה 250% יותר מאשר בעונה סטנדרטית באייטיז. העונה, לראשונה מאז שג׳באר היה בעונתו השלישית בשנות השבעים המוקדמות - לכל קבוצה בליגה יש שחקן שקולע לפחות 20 למשחק. כל נתון או שורה סטטיסטית אישית שתבחרו - אם תשוו את העונות האחרונות לתקופות קודמות, לרוב תראו עלייה של בין פי 5 ל-10 בתדירות בה הן מתרחשות.

מאז 2014/5 בערך, כעשור אחרי שינויי החוקה האגרסיביים שהקלו על ההתקפות, אחרי שהליגה התרגלה ועם התפוצצות האינפלציה בשלשות, הקלות בה התקפות קולעות ובה שחקנים מובילים צוברים שורות סטטיסטיות עמוסות נתונים הולכת וגוברת. וזה תהליך שעוד לא נעצר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אז כן, בכל מקום אחר הבוקר אתם תקראו את אותם הדברים. אין צורך שגם הטור הזה יטחן את אותם המסרים העצלים. הטור הזה נועד להזכיר שכדורסל הוא הרבה יותר מאשר צבירת נתונים אישיים. מדובר בספורט קבוצתי בו המטרה היא לזכות באליפות. ושם, אם אתה על 4 מ-20, ובכן, זה לא נתון ליפול ממנו מהכסא.