ברחוב צדדי קטן במרכז אקרון מסתתר לו צד אחר בחייו של לברון ג'יימס. האווירה המנומנת כאן, כ-45 דקות דרומית לקליבלנד, היא הדבר הרחוק ביותר מההילה של גמר האן.בי.אי. גם מבנה התיכון הקטן והאפור לא מסגיר מבחוץ דבר על חשיבותו הביוגרפית בקורות חייו של שחקן הכדורסל הטוב ביותר בעולם. תושבי המקום מעדיפים זאת כך: גם היום, הרבה אחרי שהפך לאייקון גלובלי ולדמות שנויה במחלוקת, לברון הוא עדיין הילד השטותניק שגדל מעבר לכביש.
ובכל זאת, הרבה עבר על תיכון סט. וינסט-סט.מארי מאז הימים העליזים ההם של תחילת העשור הקודם, שבהם הוביל ג'יימס הצעיר את קבוצת הכדורסל לזכייה באליפות הלאומית. בית הספר הצנוע, שמכיל כמות ממוצעת של כ-700 תלמידים מדי שנה, הפך כבר מזמן למוקד עלייה לרגל עבור "לברומנים" מכל העולם. גם המגרש המתפורר ששימש אותו כבר עבר מתיחת פנים רצינית – הודות למיליון ורבע דולר שהגיעו מכיסו של הילד השטותניק ממקודם.
"הוא אדם רגיל שלובש את המכנסיים שלו רגל אחר רגיל כמו כל אחד", מספר ווילי מגי, שותפו של ג'יימס להישגים בתקופת התיכון ומי שרק לפני מספר ימים סגר מעגל ומונה לתפקיד המנהל האתלטי של המקום, "אכפת לו מהאנשים סביבו, הוא איש משפחה הדוק, הוא מנסה להיות האב שמעולם לא היה לו".
השיחה עם מגי והביקור במקום מגלים צדדים אחרים באישיות של ג'יימס, פחות מתווכים על ידי אינטרסים כלכליים ותקשורתיים: הקשיים בתחילת הדרך, הקשר עם הקהילה, האהבה לפוטבול, הצלחותיו עם המין השני וגם – כי אפשר אחרת – דעה של חבר קרוב על יחסיו עם דיוויד בלאט. "המאמן עושה עבודה נהדרת", אומר מגי, "לברון הוא שחקן של מאמנים. עם היחסים בינו לבין בלאט לא היו טובים, הם מעולם לא היו מגיעים לאן שהם הגיעו".
הכתבה המלאה- מחר ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו