יש כמה סיבות שבגללן אני מאוד אופטימי לגבי כריסטפס פורזינגיס, גם אם כמו בניו יורק ההייפ גואה מוקדם מדי. ילד אחד שנקלט על ידי המצלמות בוכה ביום הדראפט כשהניקס בחרו שחקן שעליו לא שמע, נקלט שוב על ידי המצלמות בחולצה מספר 6 ביציעי הגארדן.
הפרשנים משום מה רוצים להשוות אותו לדירק נוביצקי. אבל מלבד צבעו הלבן, הגובה ויבשת המוצא, הדמיון לא כל כך ברור. מה שכן בולט מיידית ממשחקו של פורזינגיס הוא תכונה שנוביצקי מעולם לא הצטיין בה: תפיסה אינטואיטיבית נהדרת במשחק ההגנה.
מה שמרשים אצלו הוא בעיקר התייחסותו לחסימה. פורזינגיס חוסם פעמיים במשחק, שזה יפה, אבל הוא לא רודף אחרי סטטיסטיקות החסימה. כמעט לעולם הוא לא "מתחייב" לחסימה, ומרגע שהוא קולט שהשחקן היריב משנה את הזריקה הוא מסתפק בכך ועובר לריבאונד. אם אתה משנה זריקות ולוקח ריבאונד הגנה אתם אדם חשוב, ואחוזי הקליעה נגד הניקס ירדו השנה מ־46 ל־43 אחוזים, כשעיקר השינוי הוא בזריקות מ־3 עד 5 מטרים. בדיוק אלו שמושפעות מאיום החסימה.
בצד ההתקפי פורזינגיס נתקל כרגע ב"חומת הרוקי". ירידה מסוימת בביצועים אחרי פתיחה מהירה. הניקס נותנים לו רישיון די חופשי לזרוק ממרחק ולנסות שלשות - והתוצאות לא מזהירות, עם 43 אחוזים מהשדה. אבל הנתון המעודד הוא כמעט 85 אחוזים מהעונשין - והנתון הזה לטעמי קריטי. שחקן של 2.20 מ' ימצא לבסוף את האזורים שמהם הוא אוהב לקלוע, ובגלל הגובה לא יהיה אפשר למנוע ממנו את הזריקות הללו. ואם אי אפשר לגרש אותו מהמגרש בעבירות, הוא ישיג את הנקודות שלו ביציבות. גם המסירה שלו רכה מאוד. האמת היא שיהיה כנראה יפה יותר לראות אותו מוביל קבוצה שבה אינו הקלע העיקרי.
האם יהיה שחקן של 15 או 20 או אולי יתקרב לאזורים של דירק נוביצקי? ימים יגידו.
פורזיניס מול נוביצקי // צילום: Usa Today Sports
אבל החשיבות היא שעם אחוז עונשין כזה הוא לא יהיה מעמסה על הקבוצה. שחקנים כמו דאנדרה ג'ורדן, אנדרה דרמונד וגם הגבוהים של גולדן סטייט, פסטוס אוזילי ואנדרו בוגוט, ימצאו את עצמם שוב ושוב חשופים לשיטות ההאקינג. ובניגוד למה שחושבים, איני חושב שבאן.בי.אי ימהרו לשנות את החוקים. בליגה אוהבים כיום את הכדורסל הפתוח. הם לא רוצים להקל על הבריונים.
סיפור ההתפתחות של פורזינגיס הוא כמובן המעניין פה. הוא אמנם לטבי, אבל הועבר בגיל 16 לספרד והעביר שלוש שנים בסביליה - שתיים מהן בהדרכתו של אאיטו רנסס, וספרד מוכיחה שוב שבכל הקשור ליסודות משחק של שחקנים גבוהים היא כנראה טובה כיום מהאמריקנים. בצד ההגנתי מארק גאסול נבחר לשחקן ההגנה של העונה וסרג' איבקה נבחר שלוש פעמים לחמישיית ההגנה. פאו גאסול הוא כנראה אפילו טוב מהם - גם אם זה יותר מהצד ההתקפי של הכדור.
למה זה קורה? לז קרפנטר, כתב הספורט של ה"גרדיאן" בארה"ב, מסביר במידה רבה את ההבדל: "ביקרתי לפני כמה שנים במחנה אימונים של IMG ל'סופר־ביגס'. ילדים באזור ה־2.15 מטרים. חלקם הובאו לשם מסין ואפילו מהודו. רוב המאמנים שם היו עוזרי מאמן באן.בי.אי לשעבר, שאמרו שהבעיה עם הילדים המאוד גדולים האלו בארה"ב היא שהם נזרקים ללוח משחקים, כולל תיכון, ליגות הקיץ של ה־AAU שקריטיות לחשיפה שלהם לקולג'ים ולמקצוענים, ובגיל 19 כבר תראה אותם מקבלים 35 דקות בקולג' כי הקולג' כנראה ייהנה מהם לא יותר מעונה אחת".
ומה עשו עם פורזינגיס בספרד? הוא התקדם מ־6 דקות למשחק בגיל 17 ל־8 דקות דקות בגיל 18 ול־20 דקות למשחק בעונתו האחרונה בספרד כשהוא בן 19.
הקאמבק שלא הצליח
הרקע לתקציר האירועים: בפיגור 35:7 מול קרוליינה 1:38 לסיום הרבע השלישי, הניו יורק ג'איינטס עמדו בפני סיום מוקדם של העונה. קאמבק של 28 נקודות התרחש פעם אחת בהיסטוריה של העונה הרגילה, ואם להוסיף על הקשיים, היריבה היא אחת הקבוצות הבודדות בהיסטוריה שעמדו על מאזן 0:13. בונוס: פגיעה מכוערת ומסוכנת של הרסיבר אודל בקהאם־ג'וניור, הכוכב הזוהר האחד בשמי הפוטבול של ניו יורק, בקסדה של שחקן קרוליינה ג'וש נורמן פירושה שכנראה יורחק עד סיום העונה. ליגת הפוטבול ממילא סובלת מבעיית יחסי ציבור קשה לגבי פגיעות ראש.
תקציר האירועים: הג'איינטס מחקו את הפיגור בארבעה טאצ'דאונים בפחות מ־15 דקות מול ההגנה מספר 3 בליגה. אבל קאם ניוטון, הקווטרבק הקרולייני וה־MVP המיועד, הוביל מהלך אחרון, כולל ריצה אחרונה שלו ל־49 יארד, כולל עשרה יארדים קריטיים שלו עצמו בשניות הסיום, שהסתיימו בשער שדה של גרהאם גאנו. ניוטון סיים עם חמש מסירות לטאצ'דאון וגם 100 יארד ריצה. רק נס מתמטי יציל את העונה של הג'איינטס. תחזיתו של האוהד סטפן קארי שהווריורס שלו יפסידו לפני הפנתרס כבר התממשה. הוא גם חוזה לקבוצת הפוטבול שלו עונה בלי הפסד. ניוטון סיים עם חמש מסירות לטאצ'דאון וגם 100 יארד ריצה. אז הוא הולך לסופרבול?
ניוטון. ה-MVP המיועד // צילום: USA Today Sports
בשקט, או שלא כל כך בשקט, נציגת ה־NFC בשני הסופרבולים האחרונים, מי שהיתה רחוקה מהלך הזוי אחד מהגנה על האליפות בסופרבול האחרון, השיגה ניצחון שביעי בשמונה משחקים - 30:13 על קליבלנד הדי פתטית. הראנינג־בק האימתני מרשן לינץ' אמנם בחוץ (מתאמן עם מומחה אמנויות לחימה בתקווה לחזור לפלייאוף). ההגנה מתאוששת מפתיחה לא טובה, בין השאר כי קאם צ'נסלור שבת בגלל ענייני כספים.
ראסל ווילסון, שפעם הסתובב עם התווית של "מנהל משחק" ולא "מוסר עילית", משלים 75 אחוזים מהמסירות שלו לכמעט עשרה יארד בממוצע בחמשת המשחקים האחרונים, וחשוב מכך - ההגנה איפשרה 26 נקודות בשלושת המשחקים האחרונים. שזה מה שאלופים סדרתיים עושים: מתעוררים בזמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו