אי אפשר להעביר כמה דקות פנויות של הפסקת קפה ביוטיוב בלי להיתקל בזה: מלחמת אזרחים אמריקנית היא עניין של זמן, וכמוה התפרקותו של איחוד מדינות ארצות הברית. אמנם, מדובר בנבואות זעם - אבל היי, זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.
אם כך, כדי לחגוג את הייחודיות של כל סטייט בפני עצמה, באווירת חגיגת הלאומיות שהוא המונדיאל שמתחיל היום - החלטנו לפצוח במשחק נדמה לי קצר: מה היה קורה אם היה טורניר כדורסל של המדינות שמרכיבות (בינתיים) את ארצות הברית, כשהחוקים היחידים הם - מקום הלידה, ובניית חמישייה פלוס שחקן שישי?
התלבטנו אם לעשות את זה עכשווי או היסטורי. בדיקת השחקנים גילתה שאין פה תחרות. עם הארדן, לילארד, ווסטברוק, דרוזן, ג׳ורג׳, קליי, קוואי, האחים בול, קווין לאב, ג׳רו, ברוק לופז, ג׳ארט אלן ואבן מובלי, קליפורניה לבדה יכולה להעמיד את שתי הקבוצות הטובות ביותר בטורניר שכזה (מה שיכול לחזק או לעזור להסביר את הכמיהה של קליפורנאים להיפרד מיתר מדינות האיחוד). זה מסתדר עם העובדה שכיום יש בליגה יותר מ-50 ילידי קליפורניה - כמעט פי 2 מהמקום השני (טקסס וצפון קרוליינה המפתיעה בשוויון עם כ-30).
אז הלכנו על הדירוג ההיסטורי. 24 מדינות העמידו סגל, 8 נופו מראש על סמך מחסור בשמות גדולים. 16 המדינות שנותרו חולקו ל-4 דרגים באופן די גס (אבל לפחות לא מושחת). הרצנו את הסימולציות 5,000 פעם (בראש) וזה מה שיצא:
הודחו בסיבוב הראשון:
ארקנסו (הודחה על ידי ניו יורק) של פיפן. צפון קרוליינה (קליפורניה) עם כריס פול, סאם ג׳ונס, דייויד תומפסון, לו הדסון, וורת׳י, ובוב מקאדו. דרום קרוליינה (אוהיו) עם מוראנט, מידלטון, אלכס אינגליש וגארנט. וירג׳יניה (פנסילבניה) עם אייברסון ומוזס מאלון. מחוז קולומביה (פלורידה) עם דייב בינג, ביילור ודוראנט. לואיזיאנה (מישיגן) עם דרקסלר, אלווי הייז, וויליס ריד, בוב פטיט וקארל מאלון. אילינוי (אינדיאנה) עם אייזאה תומאס (המקורי), רוז, ווייד, אגווייר, דן איסל ואנתוני דייויס. וטקסס (ניו ג׳רזי) עם טרה יאנג, ביל שרמן, באטלר, גרנט היל, כריס בוש ואולרידג׳.
הודחו ברבע הגמר:
פלורידה (ניו יורק) עם טי-מאק, וינס קרטר, מיץ׳ ריצ׳מונד, אמארה סטודמאייר, ארטיס גילמור ודייויד רובינסון. קליפורניה (אינדיאנה) עם קיד, פייטון, מילר, ריי אלן, פירס, קוואי וביל וולטון. מישיגן (אוהיו) עם מג׳יק, בוקר, גרווין, וובר, דריימונד ודייב דהבושר. וניו ג׳רזי (פנסילבניה) עם מייק ביבי, טריפיוקה, ריק בארי, היינסון, אנתוני-טאונס ושאקיל.
אינדיאנהפנסילבניה
הפסידה בגמר:
אוהיו עם סטף, אלווין רוברטסון, האבליצ׳ק, לברון, ג׳רי לוקאס ונייט ת׳ורמונד.
האלופה:
ניו יורק עם בוב קוזי, ג׳ורדן, ד״ר ג׳יי, כרמלו וקארים.
המאכזבות:
קודם כל, ג׳ורג׳יה, שבכלל לא הצליחה להעמיד סגל ראוי לתרחות. אבל גם אילינוי וטקסס שהודחו בסיבוב הראשון, או קליפורניה שכיום כאמור חזקה מכולן בפער וכאן לא עשתה חצי גמר.
ההפתעה:
אוהיו של ילידי אקרון סטף ולברון (מקום 13 בייצוגיות כרגע בליגה) עושה גמר כשהיא מדיחה בדרך את גארנט, מג׳יק, קובי ו-ווילט.
ומה עם פוליטיקה? הרי אי אפשר ספורט בלי פוליטיקה. אז אל רבע הגמר הגיעו 125 אלקטורים דמוקרטים מול 58 רפובליקנים בלבד. ניצחון מוחץ. גל כחול.
מה שכן, מבחינת הרפובליקנים, לפחות התוצאות האלה באמת מתבססות על המצאה אחת גדולה. ובימים שהעירבוב בין ספורט לפוליטיקה דוחה מעולם לא היה בולט יותר, אל תתפלאו שיש עוד רבים שגולשים להם קצת יותר מדי אל מחוזות הדמיון וההזיות. לפחות שם מותר לשתות בירה ואף אחד לא מת בבניית האצטדיונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו