בשישי בבוקר שאל אותי העורך אם הטור השבוע יוקדש לברוקלין נטס. "כל ה־*** האלה. נמאס לכתוב עליהם", עניתי לו בווטסאפ. "אולי נצלול אל תוך הפתיחה החלשה של הווריורס", כתבתי לו, מנסה לשמור על הפאסון של מישהו שכותב על, אתם יודעים, כדורסל. הו, מה רבה היתה הפתעתו של שומר המצוות כאשר בצאת השבת גילה ש... אופס, סורי.
כי כן, ממש־ממש רציתי לחזור בליג פאס לרבע השלישי בהפסד של האלופה באורלנדו ולדבר על האתגרים שעומדים בפני סטיב קר כרגע. אבל אז מצאתי את עצמי בולע עוד סרטון ועוד כתבה, עוד וידיאו ועוד שרשור בטוויטר - והכל רק סביב נושא אחד: ברוקלין נטס.
לא, לא, סליחה. לא ברוקלין. קיירי אירווינג.
לא, לא, סליחה. לא אירווינג. אנטישמיות.
לא, לא, סליחה. לא אנטישמיות. פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה ומיס־אינפורמיישן. ועל ההבדל הלא קיים עוד בין עובדה לדעה. ועל ההרס שהמיטו על החברה שלנו רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר.
אז לא, סליחה אדון עורך. אני יודע שזה אמור היה להיות טור על כדורסל במדור הספורט. אבל מי אני שאתווכח עם... עצמי? עם זה שעד שלוש בלילה שבין שישי לשבת התעסק בזה, ולא בפאולו באנקרו?
- אוהבים NBA ורוצים לקבל את כל הטורים של ניצן פלד? לחצו כאן
הסיטואציה שאירווינג נגרר אליה וגרר את כולנו איתו מציגה בפנינו אפשרות ייחודית לנצל את הפריזמה של עיסוק בספורט כדי לדבר על משהו חשוב באמת. וכן, האמת היא שאנחנו נוהגים לעשות זאת לא מעט. מקולין קאפרניק ועד רוברט סארבר או בריטני גריינר - הספורט מגיש לנו הזדמנויות לדון בדברים חשובים באמת לא פעם ולא פעמיים.
אבל אני חושב שמעולם זה לא היה חשוב כל כך כמו עכשיו לטור במדור ספורט בעיתון בעברית במדינת היהודים. כי הסיפור (הנוכחי, ובכלל) של קיירי לא רק שהוא לא על כדורסל, הוא אפילו לא על המסר שבקבלת אחריות.
אירווינג, שצייץ ללא שום הסבר לינק לסרט "דוקומנטרי" אנטישמי, התנהג בימים שחלפו מאז כמו תינוק מגודל, סותר את עצמו בכל משפט שני באופן מביך ואינפנטילי למדי. ואז סירב להתנצל, והמשיך להתנצח עם התקשורת. הוא פרסם התנצלות רק לאחר שהושעה לחמישה משחקים על ידי הקבוצה.
אבל לא על זה הסיפור. אז על מה הוא כן?
ובכן, נכון שליגת ה־NBA הגיבה באיטיות וברכות למקרה הזה. אותה ליגה שרק לפני שנה וחצי בעטה בישבן של מאיירס לאונרד (הלבן) אחרי שהשתמש בקללה אנטישמית בזמן משחק אונליין.
ונכון שלברון ג'יימס וכריס פול - ה"אקטיביסטים" שכל ציוץ שני שלהם מקדם איזושהי אג'נדה חברתית - שתקו לגמרי בנושא הזה? ונכון שאילו היה זה מישהו אחר שמצייץ לינק לסרט גזעני אחר, אנטי־שחורים למשל, התגובות היו אחרות לגמרי?
אז כל זה, זה לא מקרי. ואני לא לגמרי אאכיל בכפית כאן, אבל כן אגיד את הדבר הבא: בכל פעם שאפריקני־אמריקני אומר "אני לא יכול להיות אנטישמי (לרוב בתוספת "כי אני שמי/מצאצאי העברים"), הוא כבר בעצם האמירה הזו מהדהד תפיסות ואמונות אנטישמיות שהולכות יד ביד עם היבטים כמו הכחשת השואה. זו פשוט עובדה שיש סביבה בורות וזהירות גדולות מדי.
וזה - אפילו לא הציוץ "דת' קון 3" שלו - היה הדבר האנטישמי ביותר שקניה ווסט אמר בשבועות האחרונים. וזה היה הדבר הכי אנטישמי שקיירי, שככל הנראה ניסה לתמוך בראפר השבוע, חזר ואמר.
והעובדה שזו אמירה שמבוססת על אמונות אנטישמיות אחרות ושמלבה עמדות נוספות - איכשהו התפספסה, וזכתה להתעלמות מוחלטת מצד ג'יימס, פול, ואפילו במובן מסוים הליגה עצמה.
אז כן, זה מצחיק כשאיזה סטנדאפיסט אמריקני־יהודי אומר ש"הדבר הכי גרוע שעושים למי שאומר אמירה אנטישמית זה לקחת אותו למוזיאון שואה".
אבל בשבוע האחרון ראינו באמת כמה לאט טוחנות טחנות הצדק כשזה מגיע להגנה על יהודים. אפילו בארה"ב. אפילו בליגת הכדורסל הטובה בעולם. וזה המסר הכי חשוב שקוראים ישראלים צריכים לקחת מהסיפור הזה.
זה, ושהעולם שטוח, כמובן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו