רוצים לשמוע משהו די מדהים? לא פחות משישה שחקנים של בוסטון סלטיקס קיבלו העונה קולות לחמישיות ההגנה של העונה! בראשות, כמובן, שחקן ההגנה של העונה, מרכוס סמארט. ועדיין, הם סיימו רק במקום השני בלבד בליגה העונה במדד ההגנתי הקבוצתי, עם ספיגה של 106.9 נקודות לכל 100 פוזשנים.
אז מי, למען השם, יכול לסיים עם Def Rtg טוב יותר מאשר קבוצה שיש לה שישה שחקנים ששווים קולות בבחירות לחמישיות ההגנה של העונה?
ובכן, רוצים לשמוע משהו מצחיק? אז ככה, שמעתם פעם על הגולדן סטייט ווריורס? הקבוצה של סטף קרי, שלאחרונה הופתע כשעיתונאי קרא לו two way player - אחד שמצטיין גם בהגנה וגם בהתקפה; ושל קליי תומפסון,שמאז שחזר מהפציעות כבר איננו אותו שחקן הגנה שהיה; ושל ג'ורדן פול,שהציונים הכי נמוכים שהוא מקבל במשחקי מחשב הם בהגנה, ושל אנדרו וויגינס שחוסר החשק שלו בהגנה היה סימן ההיכר שלו בשנותיו במינסוטה, תחת המאמן סטיב קר, שהיה חור בהגנה כל הקריירה שלו כשחקן.
אז כן, גולדן סטייט היא זו שסיימה את העונה עם ההגנה הכי טובה בליגה - מנצחת את הקצב של בוסטון בעשירית הנקודה בלבד. וזה למרות שרק שחקן אחד אצלה קיבל קולות לחמישיות ההגנה (דריימונד גרין, כמובן, שנכנס לחמישייה השנייה).
ואיכשהו, בכל זאת, כל ההפוך-על-הפוך הזה לא נגמר פה, כי כולנו רגילים שה-NBA זו ליגה של התקפות; החוקים מתעדפים התקפות. התקשורת מפמפמת התקפות. האוהדים מתלהבים מהתקפות. הכוכבים הכי גדולים - הם אלה שקולעים הכי הרבה נקודות, לא אלה שמונעים הכי הרבה נקודות.
למען השם, ה-NBA זו ליגה בה סטיב נאש נבחר פעמיים ברצף ל-MVP! ואיכשהו, שתי הקבוצות שהגיעו לגמר העונה הן המדורגות 17 (ווריורס) ו-7 (סלטיקס) במדד ההתקפי (של קליעת נקודות פר 100 פוזשנים). מאששות, בפעם המי יודע כמה, את הקלישאה הנהדרת שהגנות מביאות אליפויות.
עם כל זאת, העובדה שהווריורס סיימו את העונה עם ההגנה הכי אפקטיבית בליגה מבחינת ספיגת נקודות ושבוסטון היא זו שסיימה עם התקפה שתקתקה יותר טוב (על הנייר), לגמר הן מגיעות במצב די הפוך: גולדן סטייט היא זו שדואגת מההגנה של בוסטון, שחוששת מההתקפה של גולדן סטייט.וזה ברור למה. כי בפלייאוף - כרגיל - הדברים נראים קצת אחרת מאיך שהם נראו בעונה הרגילה.
בפלייאוף, ההתקפה של הווריורס קולעת 117.1 נקודות פר 100 פוזשנים - שיפור אדיר מה-112.5 הבינוני שלהם מהעונה הסדירה, רק חצי נקודה מתחת למובילת הפלייאוף, ניו אורלינס פליקנס שהודחה כבר בסיבוב הראשון. בזמן שדווקא ההתקפה של הסלטיקס הלכה קצת אחורה - מ-114.4 בעונה הרגילה ל-112.4 בפלייאוף, אחרי סדרות קשוחות מאוד מול ההגנות המצוינות של מילווקי ושל מיאמי.
ומהצד השני, בפלייאוף, ההגנה של הווריורס היא זו שהלכה אחורה - מ-106.8 ספיגה פר 100 פוזשנים ל-111.5 (מקום טוב באמצע חבורת קבוצות הפלייאוף). וההגנה של בוסטון? תודה ששאלתם - היא השתפרה ל-105.9, וזאת כאמור למרות שעברה דרך קשוחה כדי להגיע אל הגמר.
במקרים כאלה, אגב, נהוג לומר שאם צד אחד מביא הגנה עילאית, והצד השני מביא התקפה עילאית - מה שיכריע את הסדרה יהיו דווקא הצדדים האחרים של המטבעות. כלומר, איך תיראה ההתמודדת בצד השני של המגרש, בין ההגנה וההתקפה הפחות טובות.
וזה אולי נכון. אבל זה בוודאות פחות מעניין. כן, ההגנה של וויגינס על ג'ייסון טייטום יכולה להיות הפקטור הקריטי, אבל מה שיביא מליונים לצפות בסדרה זו השאלה: איך עוצרים את ההתקפה של הווריורס ושחקנה ההיסטורי, סטף קרי? אתם יודעים, סרט שהוקרן בגמר ה-NBA כבר חמש פעמים בשמונה השנים האחרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו