לא פספוס, ובטח לא שלנו: על הישראלי לשעבר שהפך לסנסציה עולמית

בחצי הגמר ה־39 בקריירה שלו, יפגוש נובאק ג'וקוביץ' שחקן שעבורו תהיה זו הופעה ראשונה בשלב ארבעת האחרונים בטורניר הגרנד סלאם הראשון שבו הוא משתתף.

אליפות אוסטרליה הפתוחה נוטה לספק הפתעות גדולות, בגלל היותה התחרות הראשונה בלוח השנה - מספיק להזכיר את טניס סאנדגרן, לוקה פוי, צ'אנג יאון וקייל אדמונד, שבשנים האחרונות הגיעו לרבע וחצי הגמר - אבל אין ספק שאסלן קאראצב שם את כולם בכיס הקטן.

בגיל 27, ואחרי שעלה מהמוקדמות, הרוסי שמדורג 114 בעולם גבר על גריגור דימיטרוב הבולגרי (18 בטורניר) והפך לטניסאי הראשון בעידן הפתוח שמגיע לחצי הגמר בטורניר הבכורה שלו.

"רק לפני ארבעה חודשים חלמתי לסיים את 2020 בתוך ה־100 הראשונים בעולם, וזה לא קרה", אמר קאראצב הנרגש, "עכשיו אני בחצי הגמר באוסטרליה אחרי שעליתי מהמוקדמות, כך שאנסה ליהנות מהרגע".

את הסיפור שלו, מנקודת המבט הישראלית, כולם כבר מכירים. עלה לארץ בגיל 3, שיחק במרכז הטניס ביפו, נחשב פוטנציאל, למשפחתו היה מחסור בכסף ובגיל 13 חזר עם אביו לרוסיה לנסות ולהגשים את חלומו. בימים האחרונים, לנוכח ההצלחה הפנומנלית באוסטרליה, הוצמדו לסיפור הזה מילים כמו פספוס, הפסד וחלמאות ישראלית, אולם האמת חייבת להיות איפשהו באמצע.

סיפור כמו זה שחווה קאראצב בימים האחרונים קשה היה לחזות 14 שנים לאחור, אפילו קשה היה לדמיין. בתוך כמה ימים הפך הרוסי מאלמוני מוחלט - אחד מני רבים שמסתובבים בטורנירים קטנים ובצ'אלנג'רים נידחים ברחבי העולם - לסנסציה הגדולה ביותר בספורט. ניצחונות חלקים על ג'יאנלוקה מאג'ר, איגור גרסימוב ודייגו שוורצמן (9) לצד קאמבקים מרשימים נגד פליקס אוז'ר אליאסים ודימיטרוב הפכו את קאראצב לשיחת היום, ונדמה שאי אפשר לקבוע בוודאות שהוא היה הופך כזה גם אם היה נשאר כאן.

ההצלחה לא באה בקלות

לפני כמעט עשור וחצי חזרו קאראצב ואביו לרוסיה. מאז עלה המדורג 114 על נתיב חדש שאינו קשור לישראל, וגם שם הדרך היתה קשה וארוכה. תחילה גר ברוסטוב, משם עבר לעיר הסמוכה טגאנרוג, עד שבגיל 18 השיג סוף־סוף ספונסר. בעזרתו עבר למוסקבה והחל להתאמן אצל שחקן העבר ויקטור טורסונוב, שהציע לעבור להתאמן בגרמניה.

שנתיים לאחר מכן החליט לעבור לברצלונה, ובשלוש השנים האחרונות הוא במינסק, בלארוס, עובד עם המאמן איגור יאצוק ומאמן כושר פורטוגלי. נוסף על כך, התקשה בעניינים מנטליים וסבל מפציעות. "היתה תקופה שסבלתי מזה מאוד", סיפר, "ב־2017 נפצעתי בברך, ובכל פעם שחזרתי - נפצעתי שוב. זאת היתה התקופה הכי קשה שהיתה לי".

היום, אחרי שנים של התעלמות מוחלטת, קל ואפילו מרגש לקבוע שקאראצב הוא פספוס שלנו, שמלמד עלינו. אלא שהרוסי (27) לא בהכרח פספוס, ולא בטוח שלנו. הוא בסך הכל עוד שחקן מוכשר, כזה שב־2011 נבחר לצעיר הטוב ביותר ברוסיה, שהדברים לא באו לו בקלות בספורט האישי הזה. העובדה שהגיע למעמד מול המדורג 1 בעולם אחרי המסע הארוך והמפרך, מלמדת קודם כל על האיש ופחות על המקומות שחי בהם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות