פיטר פלצ'יק פתח אתמול (ראשון) את הקמפיין האולימפי לעבר אולימפיאדת פריז 2024, כמעט בצורה הכי טובה שאפשר, כאשר זכה במדליית הכסף בגראנד סלאם פריז היוקרתי ואותת לכולם גם על הכוונות שלו להמשך התחרויות.
פלצ'יק בן ה-30, המתחרה בקטגוריית משקל עד 100 ק"ג, נעצר רק בגמר לאחר קרב לא פשוט ובהחלטת שיפוט, אבל הוא יודע שזאת רק תחילת הדרך: "זה היה כמעט – מרחק נגיעה ממדליית הזהב", סיפר פלצ'יק בריאיון ל"ישראל היום". "לא כיף לסיים ככה אחרי יום כל כך מוצלח, הגעתי הכי מוכן במצב האפשרי, עם הקורונה ואימונים לא סדירים, לאחר שהייתי חולה שבועיים עם קורונה ואולי אני ב-60 אחוז יכולת ועדין הגעתי לגמר בטורניר הכי חשוב בסבב. ניסיתי להגן על התואר מלפני שנתיים, כי שנה שעברה לא התחרתי".
"אני חושב שבקרב הגמר עצמו, הייתי אולי הכי טוב שהייתי מכל הקרבות. באתי לידי ביטוי, אבל לצערי החלטת שופטים גמרה את הקרב, היתה גם פציעה בשפה, והשופטים עצרו את הקרב כדי לחבוש ועשו לי חבישה של מומיה. אבל אני לוקח אחריות על המהלך האחרון, ופעם הבאה הטעות הזאת לא תחזור. זה אחד התרגילים החדשים שעליהם עבדתי בתקופה האחרונה, במטרה להשתדרג לאחר האולימפיאדה ובפעם הבאה אסיים עם הצבע הנכון".
איך היה לחזור ולהתחרות?
"הלב והרוח לחימה שלי, הוביל אותי בכל קרב וקרב. פחות הכושר והדברים שאני רגיל אליהם. לא יכול להגיד שאני בכושר שיא. כרגע במקום טוב יחסית לתחרות ראשונה לאחר האולימפיאדה, כשחייב להגיד תודות לכל הצוות מאמנים בראשות אורן סמדג'ה, המעטפת המקצועית ואיגוד הג'ודו בראשות משה פונטי ונותני החסות שלי: בית השקעות מור, צבי צרפתי, ישראל היום, אופטיקל סנטר, פספורט-כארד, ביופור, אלבר, סטאר ישראל ואדידס".
למי שלא בטורניר פריז, תסביר מה כל כך מיוחד בו.
"גראנד סלאם פריז, זר לא יבין. מי שלא היה נוכח בארנה, אי אפשר להבין את האווירה. קרב ראשון נלחמתי נגד צרפתי וזה היה מטורף. המזרן רעד. 20 אלף צופים שמעודדים בלי הפסקה ובהמשך היום הפכו לאוהדים שלי ובגמר הם נתנו ועשו קולות של אכזבה וממש נתנו לי רוח גבית".
עוד שנתיים תחזור לפריז, הפעם למשחקים האולימפיים, חותם על אותה מדליה?
"לא. יש לזה סימליות מדהימה לפתוח את המסע שלי לאולימפיאדת 2024, להתחיל כאן בפריז. אני לא חותם על מדליית כסף, כמו שלא חתמתי לפני טוקיו. יגידו שאני משוגע, פסיכופט, אני תמיד מכוון בכל טורניר למדליית זהב וזה המטרה שלי".
וכבר בסוף השבוע הבא, המשימה הבאה ועוד כאן בבית עם גרנד סלאם תל אביב.
"זה אחת התחרויות הכי מרגשות בסבב, אני כבר מקבל הודעות מתומכים שהם מחכים לי ביציעים. אני מאוד מתרגש לקראת התחרות בתל אביב, מת על הקהל הביתי, יש אווירה של חשמל ומי שלא היה בגרנד סלאם הזה, לא מבין את החגיגה. מקווה להביא את המדליה בצבע הנכון".
הפעם גם הקהל חוזר לאחר שנתיים של היעדרות בגלל הקורונה.
"זה נותן כבר רוח גבית, אני יודע שכל תומכי הג'ודו ומי שעוקב אחרי ואחרי הנבחרת יגיע לעודד, כדי שיעזרו לנו לנצח ואין יותר מרגש להשמיע את התקווה מול הקהל בבית".
ומה המטרות שאתה מסמן לעונה הקרובה ובכלל?
"עד אליפות אירופה באפריל, יש כמובן את תל אביב ואז יש לנו מחנה אימונים כשאחר כך אשב עם אורן ונראה לאיזה תחרויות נוספות אגיע עד אליפות העולם, שזה המדליה שמאוד חושק בה, זה המטרה הכי גדולה שלי השנה, לשם העיניים שלי מכוונות ומקווה להגיע לשם בשיא הכושר שלי ולתת את ההופעה שאני יודע לתת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו