בשנים האחרונות הפך הג'ודו לאחד הענפים המצליחים בישראל. כמעט בכל תחרות הוא מצליח להעמיד ספורטאים על הפודיום, עשרות מועדונים ובהם אלפי ילדים מוקמים ברחבי הארץ, ובקמפיינים האחרונים במשחקים האולימפיים, בריו ובטוקיו, הוא שמר על מסורת המדליות האולימפיות.
כל זה נזקף לא מעט לזכותו של היו"ר משה פונטי, שהצטרף לאיגוד בתחילת 2012, בעיצומו של פירוק. פונטי הצליח לשקם את תדמית הענף ולייצב כלכלית את המערכת, ושיפר אותו מקצועית עם מינוים של אורן סמדג'ה ושני הרשקו למאמנים לאומיים. בניהולו השתתפו הספורטאים באליפויות אירופה ועולם, בגרנד פרי ובגרנד סלאם, ואף רשמו היסטוריה - השתתפות בתחרויות במדינות המפרץ, עם דגל ישראל, הרבה לפני שחשבו על הסכמי השלום.
כעת, לאחר סיום הקמפיין לטוקיו 2020 ובתחילת המסע לפריז 2024, פונטי (65), שבעבר היה מאמנו של סמדג'ה כשזה זכה במדליה אולימפית בברצלונה 1992, התיישב לראיון בלעדי וחסר מעצורים ל"ישראל היום".
"אם לומר את האמת, ציפיתי ליותר בטוקיו", פותח פונטי, "אני מרוצה מכל מי שהיה במשחקים האולימפיים. הצלחנו להביא מדליה אחת בתחרות הקבוצתית, אבל היו דברים שלא עבדו כמו שצריך. הפקנו לקחים - ונתקן".
מה לא עבד בתחרויות האישיות?
"הם התחרו מול ספורטאים שהתאמנו חזק מאוד, ואנחנו התאמנו עם ספורטאים בינוניים. באימונים לא עלינו לרמה האולימפית. באותה תקופה לא ניתן היה לערוך יותר מחנות אימונים בחו"ל, וגם לא יכולנו להביא לכאן ספורטאים חזקים. מבחינתנו זה היה אסון, כי הספורטאים שלנו צריכים לעבוד ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. היה צריך יותר פרטנרים חזקים. עדיין הצלחנו להביא מדליה אולימפית, גם במצב הזה. הרמנו שם את כולם, כינסנו אותם ועודדנו, וכל אחד נתן את כל כולו. כל עם ישראל ראה את זה".
מי לא עשה את העבודה נכון?
"אי אפשר להאשים אף אחד, וגם אי אפשר לתקן עכשיו. מהקמפיין הזה אנחנו מסיקים שכל מי שבריא צריך לטוס לכל תחרות, ולקוות מצד שני שמי שנדבק יעבור את המחלה מהר ויחזור להתאמן".
היו תגובות שהצביעו על כך שהתחרות הקבוצתית פחות נחשבת.
"רק 12 המדינות הטובות ביותר נכנסו לתחרות הזו, מתוך 100 שניסו להשיג את הקריטריון במשך שנתיים של תחרויות. אנחנו הצלחנו".
מה חסר לנו כדי להגיע לרמתן של מעצמות הג'ודו בעולם?
"חסר שילדים בני 15-14 יתאמנו כמו מספרי אחת במדינה, שלא יחסר להם כלום. צריך לאמן אותם להגיע לטופ. אני רוצה לבנות קאדר גדול, שלא תהיה בעיית משקלים בשום אולימפיאדה. כשזה יקרה, נתחיל לדבר גם על מדליית זהב".
אתה חושב שהנבחרת מקבלת היום כל מה שהיא שצריכה?
"כן, אבל אנחנו עדיין צריכים ספונסרים לדרג הביניים, כדי שיהיה לספורטאים ראש שקט להתאמן. וגם שלא יורידו לנו בתקציב. לא חושבים כאן לטווח ארוך: הצלחת עכשיו - ניתן לך קצת. פישלת? נוריד לך הרבה. זה לא עובד ככה. בנוסף, אני חושב שצריכים לבנות בית לאומי לג'ודו. אני רוצה בניין שלנו, שנוכל להתאמן בו, לארח מדינות למחנות אימונים שהיה אפשר גם לשהות בו. בית שיכלול חדרי אוכל, חדרי מנוחה, טיפולים, חדר פסיכולוג – שיהיה להם שם הכול".
"עשיתי טעות שפתחתי את הקריטריון מחדש"
עונת התחרויות תצא בסופ"ש לדרך עם גרנד פרי פורטוגל, ובפברואר יחזרו להתחרות גם הנבחרת האולימפית, תחילה בגרנד סלאם פריז, ולאחר מכן בגרנד סלאם תל אביב, שייערך כאן בפעם השנייה ברציפות.
אילו שינויים ערכת לקראת הקמפיין לפריז 2024?
"הבהרתי שספורטאים לא יוכלו לצאת לחו"ל למטרה אחרת ללא אישור שלי. אחרי המשחקים, שיעשו מה שהם רוצים. מי שרוצה להיות כוכב - שיהיה כוכב. טל פליקר לא היה יכול להיות היום ב'נינג'ה ישראל'. הוא הצטלם לפני המשחקים האולימפיים כשהוא ידע שהוא לא נוסע, אבל מי שרוצה לעשות דבר כזה היום - זה לא יקרה, הוא יהיה בחוץ. כל מי שעכשיו בנבחרת מרוכז באימונים, בתחרויות, בקריטריון, בלהביא מדליה אולימפית. אני תמיד אומר להם שהם לא צריכים לרדוף אחרי ספונסרים. אם תביאו הישגים, הספונסרים כבר ירדפו אחריכם, אם תפסידו - ישכחו אתכם".
אורי ששון כבר עם שתי מדליות אולימפיות. תמליץ לו להמשיך לקמפיין הבא?
"זה משהו שאני לא מתעסק בו. אורי הוא ספורטאי מעולה, ובחודשים הקרובים נראה מה יהיה. בכל מצב הוא יכול לתרום לנבחרת ישראל, גם אם יפרוש. אם ירצה להתאמן ולהתחרות, הוא יקבל את כל התנאים. כל זמן שזה לא קורה, הוא לא שייך לנבחרת".
יש משהו שאתה מתחרט עליו, שהיית עושה אחרת, בכל התקופה שלך באיגוד?
"אליפות העולם ביוני שעבר היתה צריכה להראות לי את מצב הספורטאים, לא משנה אם מנצחים או מפסידים. הם באמת עבדו קשה, אבל התאמנו זה עם זה, והיתה צריכה להידלק לי נורה אדומה שצריכים להתאמן בתנאים אחרים כדי שייצאו טובים יותר".
ומה עם המאבק הפנימי בין המשקלים, איך הפעם לא נגיע למצב שזה יוכרע ברגע האחרון?
"זו גם נקודה שאני מתחרט לגביה שלא קיבלתי את ההחלטה. הייתי צריך להתמודד עם הוועד האולימפי, שהטוב ביותר שיכול להביא מדליה - יטוס לטוקיו. הפעם לא יהיו מאבקים. במארס 2024, ברגע שאדע מי הטוב ביותר - זה נגמר. בחודש במארס 2021, לפני טוקיו, פתחתי את הקריטריון מחדש, וזו הטעות שלי. כל מי שהיה צריך להיות במשחקים האולימפיים היה שם, חוץ ממשקל אחד"
אחרי טוקיו אתה חושב שענף ההתעמלות תפס את הבכורה כענף המצליח בישראל?
"לא. יש שני ספורטאים שלא יודעים מה יעשו בעוד שנתיים. ההצלחה שלנו היא לשמור על המסורת. אני מקווה שלא יקרה מצב שימתינו שם 12 שנה, כמו שקרה לנו ב־1992".
"יעל ארד? לא מפריעה לי ואני לא מפריע לה"
הצלחת להביא לארץ כמעט כל תחרות שרצית. יש עוד חלומות?
"כמובן, את אליפות העולם. אני מתכוון להביא אותה לארץ ב־2025. זו לא בעיה של כסף, אני מאמין שהמדינה תיתן את הכסף הזה".
ובאליפות העולם הזו, היית רוצה לראות פה ספורטאים איראנים?
"משלחת איראנית באליפות עולם שנערכת בישראל - זה החלום שלי. מה שכן, יש להם ספורטאים שערקו מאיראן והם בטוח יגיעו לפה, כמו סעיד מולאי או כאלה שהתחרו בנבחרת הפליטים".
אם יו"ר איגוד הג'ודו האיראני יקרא את הראיון הזה, מה המסר שלך אליו?
"אני רוצה לנסוע להגיד לו את זה – שאני מזמין אותו להגיע לישראל לאליפות העולם. שיגיע לכאן עם הספורטאים שלו ואנחנו נכבד את כולם, שאין לו מה לפחד, שהוא יתקבל בזרועות פתוחות ונכון שאני מבין מה שמסתתר מאחורי הספורט, אבל אצלנו זה לא קורה.
"ישבנו אז בארץ אצל ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עם יו"ר איגוד הג'ודו העולמי מריוס ויזר ושרת הספורט מירי רגב - והוא הבטיח שכל מי שרוצה להגיע לארץ, גם מאיראן, כולם ייכנסו ויתחרו. אני מאמין שגם ראש הממשלה נפתלי בנט יסכים לדבר הזה, כי אנחנו בסך הכל עושים ספורט ולא מלחמה".
הרבה דברים שקרו בשנים האחרונות לא היו יכולים לקרות בלי יו"ר האיגוד העולמי מריוס ויזר.
"הוא נלחם על האמת ועל הערכים בספורט. מלבד זאת, יש בינינו יחסים מצוינים. הוא רואה את ההישגים ומבין שיש כאן עשייה. כלום לא היה קורה בלעדיו".
מה לדעתך חסר היום בספורט הישראלי?
"אי אפשר להשיג את התוצאה בדרך הקצרה. יש כאן תחושה שמאמנים שוכחים את הדרך ורוצים לקצר תהליכים ואז הכל מסתיים בגיל 18. צריך ללמוד את הדרך, העשייה בלהתאמן נכון, לא רק בג'ודו - זה בכל הענפים האחרים. רוצים ישר תוצאות בגיל הצעיר. המעבר בין הג'וניור לבוגרים צריך להיעשות בצורה מדורגת, זה גם עלול לשבור מנטלית.
ויש תמיד לא מעט בעיות עם הצבא.
"אני מאוד מקווה שהצבא יבין את הספורטאים הפעילים המצטיינים. זה שלוש השנים הכי חשובות שלהם. אין טעם לתת להם מעמד ספורטאי פעיל, אם הם לא יוצאים לאימונים. אסור שיעכבו אותם, זה הזמן שלהם להתקדם, וגם חלקם יריבי אימונים של ספורטאים אולימפיים. צריך להיות מישהו במשרד הספורט שעוסק רק בזה".
מה אתה חושב על תפקודו של שר הספורט חילי טרופר?
"השר טרופר רוצה לעשות טוב לספורט. אני מבין שהביא סכומים יותר גדולים ואני מקווה שיחלק אותם כמו שצריך. אבל מצד שני הוא אמנם הביא יותר, אבל לג'ודו הורידו כמעט מיליון שקל. למה צריך להוריד לנו? לא מבין את זה. ענף כמו ההתעמלות, גם אם לא יביא מדליה עכשיו בפריז, לא צריך להוריד לו. ההפך, זה ענף שיש לו תשתית, יש לו פעילים. צריך לתת להם את הצ'אנס לעשות את הטוב ביותר. לא פוגעים באלה שמצליחים. צריך לתת את הביטחון שלא ייפגעו, שימשיכו וידעו שיש להם את רשת הביטחון גם ללוס אנג'לס 2028".
איפה נראה אותך בעוד ארבע-חמש שנים? עדיין בראש האיגוד?
"אם אחרי פריז יבוא מישהו מתאים, בכיף אפנה את המקום, למרות שאני יכול להישאר. יש לי מוטיבציה, מעניין אותי להמשיך להילחם. יש לי עוד הרבה לתת".
ואם תהיה הצעה להיכנס לפוליטיקה?
"אני פוליטיקאי? היו לי המון הצעות להביא מתפקדים, אבל אני לא יודע לעשות את זה".
ומה עם תפקיד יו"ר הוועד האולימפי בישראל?
"בכלל לא מעניין, עד שהשליטה במרכזים יעברו לענפים האולימפיים. כיום אני יכול להשפיע מבחוץ. למדתי דבר אחד - אנשים לא רוצים שינויים. הם אפילו לא בוחרים, הם ממנים. הפועל, מכבי. לא מעניין. מה שעשיתי בג'ודו יכולתי לעשות גם בענפים נוספים".
עכשיו, כשיעל ארד בראש הוועד, אתה מצפה שתעזור יותר לענף?
"בכלל לא. אני לא מצפה. היא לא מפריעה לי ואני לא מפריע לה".
עם כמה מדליות תחזור הנבחרת מפריז 2024?
"אחת, אולי. מה שאמרתי עד היום - קיימתי. אני מאמין בספורטאים שלנו. כל מי שהיה בטוקיו יכול לעשות את זה גם בפריז, ואלה שלא היו שם - ירצו לעשות הכל כדי להיות במקומם. צריכה להיות תחרות ביניהם".
