ב־1 באוקטובר 1964, תשעה ימים לפני פתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו, הושק בבירה היפנית פלא מדהים - רכבת שינקָנְסֶן. העולם צפה והשתומם: הרכבת המהירה הזו נסעה במהירות ששום כלי תחבורה יבשתי לא היה מסוגל לפתח עד אז - 210 קמ"ש. הרושם היה כה חזק, שבמשך שנים רבות זיהו את המשחקים האולימפיים של 1964 עם ההמצאה פורצת הדרך, כאילו היה מדובר באחד הענפים הספורטיביים.
מאז אותה שנה, הדימוי של יפנים כמובילי ענף החדשנות השתרש, והעולם כולו למד את כוחו של אירוע הספורט הגדול בתבל ככלי של מיצוב ושיווק מדינות. כאשר התנועה האולימפית העניקה ליפן את הזכות לארח את האולימפיאדה בפעם הרביעית (נוסף על משחקי החורף שהתקיימו בסאפורו ב־1972 ובנאגנו ב־1998), היה ברור שזו תהיה שוב למפגן של להט החדשנות המזוהה עם "ארץ השמש העולה", אך הופעת מגיפת הקורונה טרפה את הקלפים. דחיית המשחקים לקיץ 2021, והחשש שיהפכו לאירוע הדבקה קולוסאלי, האפילו על הציפייה לחזות במה שהובטח להיות חגיגת החדשנות הגדולה ביותר בתולדות הספורט.
מדליית זהב בחידוש טכנולוגי
למרות זאת, היפנים לא ויתרו על השאיפה להפתיע. הם יציגו שורה ארוכה של פלאים חדשים, אף שהמבקרים והצופים, שהיו אמורים להתרשם מהם, יישארו בבית.
כך, למשל, המשחקים בטוקיו ישברו שיא של שימוש ברובוטים: אלה "יאיישו" את שדות התעופה, את הכפר האולימפי ואת אתרי המשחקים, וייטלו על עצמם משימות מגוונות החל מסחיבת חפצים, דרך תרגום בעל פה ובכתב ועד לבניית מסלולי הליכה והובלה אופטימליים. היעדר התיירים אמנם ישאיר רבים מן הרובוטים הבידוריים חסרי תעסוקה, אבל שני רובוטים, הקמעות - מיראיטווה הכחול וסומאיטי הוורוד - ידגימו בכל זאת את יכולותיהם המבוססות על טכנולוגיית זיהוי פנים והבעות פנים, ויתקשרו עם ספורטאים ומשתתפים אחרים.
מערכת זיהוי הפנים הותקנה לראשונה בתולדות המשחקים גם בכניסות לכל האתרים האולימפיים. היא תזרז את הכניסה של ספורטאים, מתנדבים ועיתונאים, ותמנע הסתננות של כל מי שאינו מורשה. המערכת פועלת ללא מגע יד אדם, ומאפשרת לזהות את כל מי ששהה בקרבתם של אנשים מסוימים - שני בונוסים משמעותיים במציאות של חששות מפני נגיפים למיניהם.
עם או בלי צופים ביציעים, הרובוטים התפעוליים יעבדו. אחדים מהם יספקו משקאות ואוכל; אחרים, רובוטים משולבי בינה מלאכותית מתוצרת טויוטה, יככבו בתחרויות האתלטיקה במקצועות הזריקה. הם יחזירו כידונים, דיסקוסים ופטישים אל עמדות הזריקה בבטחה, במהירות וביעילות, ובדרך יעקפו חפצים ואנשים.
חידוש נוסף יקל על החיים מאחורי הקלעים של תחרויות הרמת משקולות. חשבו על המשימה הקשה של הצוותים הטכניים, שמרימים את המשקלים הכבדים ומרכיבים אותם על מוט לפני כל ניסיון של ספורטאי. בטוקיו משימתם תהיה קשה פחות בזכות מכשיר עזר חדיש, מעין חליפת שלד חיצוני שילבשו על גופם. המכשיר מזהה באמצעות חיישנים את תנועת המשתמש, מעניק תמיכה לכתפיים ולגב, ומסייע לתנועת הרמה והחזקה של פריטים כבדים. גם הסבלים בכפר האולימפי צפויים להיעזר בחליפות מן הסוג הזה.
המדליות שיוענקו בטוקיו 2020 יוצרו ממתכות שמוחזרו ממיליוני טלפונים ניידים משומשים ומכשירי חשמל ביתיים, שנתרמו על ידי תושבי יפן רובוט ההדרכה שיקבל את המשלחות בשדה התעופה בטוקיו
משתתפי המשחקים יוסעו אל הכפר האולימפי וממנו ברכבים אוטונומיים עתידניים, שעיצובם הותאם במיוחד למאפייני הנוסעים האולימפיים. תקרתם גבוהה כדי לעשות את החיים נוחים לכדורסלנים, הם מרווחים כדי לאכלס כיסאות שונים של ספורטאים פראלימפיים, ומשטר הגוונים והאורות שבתוכם מרגיע. ברוח הזמן, יותר ממחצית מהאוויר שברכב תאוורר החוצה בכל תחנת עצירה, והמשטחים הפנימיים יאובזרו בציפויים אנטי־ויראליים. מערכת מתוחכמת לניהול צי רכבים תשגר אותם באופן אוטומטי, כדי שהמשתתפים לא ייאלצו לחכות בתחנה או לנסוע בצפיפות.
אפילו הפקת המדליות שיוענקו באולימפיאדה חדשנית. הן יוצרו ממתכות שמוחזרו ממיליוני טלפונים ניידים משומשים ומכשירי חשמל ביתיים ישנים, שנתרמו על ידי תושבי יפן. המנצחים שיקבלו אותן יעמדו בגאון על פודיום, אשר יוצר מפלסטיק ממוחזר.
האצטדיון הלאומי החדש, אשר תוכנן ונבנה במיוחד לאולימפיאדה ויארח, בין היתר, את טקסי הפתיחה והסיום של המשחקים, מצטיין בשימוש מוגבר באלמנטים מחומרים טבעיים, כמו עץ למשל, מה שאולי יפחית את הביקורת על עלותו הגבוהה. רוח הקיימות לא תדלג על הכפר האולימפי: אלפי המיטות שבו יוצרו מקרטון חזק במיוחד, ואחרי המשחקים הן ימוחזרו.
לשבת בבית, להרגיש בטוקיו
צופי הטלוויזיה לא יוכלו להתנסות במיטות החדישות, אבל יוצפו בחידושים המשולבים בשידורי המשחקים. מי שיצפה בתחרויות החץ והקשת יוזן בנתונים ביומטריים של המתחרים, מי שיעדיף את שידורי תחרויות הטיפוס ייעזר בגרפיקת תלת־ממד של קיר הטיפוס, ומי שיבחר בשידורי האתלטיקה יודהם ממערכת המעקב בתלת־ממד, שבוחנת כל תנועה של ספורטאי באמצעות צילום ועיבוד ממוחשב. כל זאת, בתנאי שהחדשנות היפנית תהיה יעילה מול התקפות הסייבר על התשתיות הדיגיטליות, שעל פי ההערכות תגברנה מאוד במהלך 16 ימי האולימפיאדה.
הרי ככל שעולה ההסתמכות על הטכנולוגיה בקיום משחקים, עולה הסיכון של שיבוש כתוצאה מפעילות פצחנים עוינים. כדי לבחון את ההגנה של כלל המערכות, היפנים נעזרו בשירותים של 220 "פצחנים ידידותיים", אשר אומנו לאתר פרצות אבטחה עוד לפני שיד עוינת תעשה זאת.
המארגנים חיפשו ומצאו דרכים מקוריות להנגיש לצופים ענפים בעייתיים לצפייה מן היציע, כמו גולף ושיט. מהלך התחרות בשני הענפים האלה מתפרש על פני מרחבים גדולים, וקשה לעקוב אחרי המתרחש בה מעמדה אחת. טכנולוגיה יפנית פתרה את הבעיה בסיוע של מציאות מדומה על בסיס מערכות G5.
צופי תחרויות הגולף, לדוגמה, היו אמורים לקבל מכשירים אישיים, שמאפשרים להם לעקוב בזמן אמת אחרי כל מתחרה, ולאוהדי השיט הפתרון בא בצורת מסך צף ענק של שידורים באיכות 12K. לצופי תחרויות השחייה חיכו מכשירים לבישים, המשלבים תחרות אמיתית במידע מגוון על כל שחיין, באמצעים של טכנולוגיית מציאות רבודה.
ההחלטה לקיים את המשחקים בטוקיו ללא צופים רק דוחה את היישום המלא של ההמצאות האלה, אך אין ספק שהן תהפוכנה לחלק בלתי נפרד מן הספורט, כפי שרכבות מהירות הפכו לנחלת הכלל אחרי משחקי טוקיו הראשונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו