בשנת 2009, בנאום שנשא בפני בוגרי סטנפורד, אמר רוברט סאפולסקי, שחוקר לחץ אצל פרימטים, ששחמטאים מקצועיים שורפים בין 6,000 ל-7,000 קלוריות ביום בזמן תחרות, רק מכמות האנרגיה שהם משקיעים במחשבה. לשם קנה מידה, מדובר בפי שלושה מכמות הקלוריות ששורף אדם ממוצע ביום רגיל.
רב-האמן הישראלי ניצן שטיינברג אומר לנו שהוא יכול להוריד קילוגרם שלם במשחק של 6-7 שעות.
ספולסקי הסתמך על מחקר של הדוקטורנטית שרלוט לידי בהנחיית השחמטאי בדימוס לירוי דוּבֶּק מאוניברסיטת טמפל במישיגן, מ-1975. אבל מחקרים מדעיים מודרניים יותר שניסו לבדוק את אמיתות הטענה לא הוכיחו אותה: למשל, במעבדה בצרפת נמדדו 138 קלוריות במשחק של כ-90 דקות.
אדם סְטְרַנְדְבֶּרג, חוקר ביולוגיה שעובד בסטנפורד, התעמק בנושא וכתב כי במחקר של לידי השתתפו 11 שחמטאים שדירוגם בארגון השחמט האמריקאי היה בין 1,329 ל-1,921. הסף לתואר רב-אמן הוא 2,500 נקודות. החוקרים מדדו תנועת חזה – שיטה מאוד מיושנת להעריך כבדות נשימה – והביטוי "פי שלושה" היה השוואה בין 10 שניות השיא שנמדדו במחקר של לידי (יותר מ-40 נשימות בדקה) לעומת ממוצע של 14 ממחקר אחר. הממוצע בפועל עלה ב-14 עד 18 אחוז בלבד. מעבר לזה, כמובן שמדידת נשימות אינה קנה מידה טוב להערכת צריכת קלוריות. דובק אף כתב לסטרנדברג כי הם מעולם לא הקישו מהנתונים שלהם טענה כזו. כלומר, המדען מסטנפורד הסיק מסקנה לפי הצלבת נתונים לא קשורים.
מחקרים אחרים
המחקר הישיר ביותר שניסה למדוד צריכת קלוריות במשחק שחמט פורסם ב-European Journal of Applied Physiology ב-2008. 20 שחמטאים גברים ברמה לאומית ובינלאומית, עם דירוג Elo ממוצע של 1,757, שיחקו כ-90 דקות מול תוכנת שחמט, וחוקרים צרפתים מדדו את חילוף החומרים שלהם בקלורימטריה עקיפה – כלומר בניתוח גזי הנשימה. הדופק עלה מ-75 ל-86 פעימות בדקה, וההוצאה האנרגטית לא השתנתה באופן מובהק ביחס לזמן שלפני המשחק: 1.53 קלוריות בדקה לפני, ו-1.55 בסוף. סך הצריכה לאורך המשחק כולו עמד על 138 קלוריות, בטווח של 102 עד 198, לעומת ממוצע של 115 קלוריות בשעה במנוחה. החוקרים כותבים בדיון שהמספר הזה נשאר קבוע, אך גבוה מאשר במנוחה. הדופק היה גבוה יחסית כבר לפני המשחק, וזה מיוחס להתרגשות. כל המשתתפים הפסידו, ודיווחו על מאמץ של משחק רציני ומתיש.
מחקר טורקי אחר מ-2022 הציג מספרים גבוהים יותר. באוניברסיטת אולודאג בבורסה, 24 שחמטאים בדירוג לאומי ממוצע של 1,526 שיחקו 30 דקות, או רצו 30 דקות על הליכון במהירות 6 קמ”ש. מכשיר פולאר, שמעריך קלוריות לפי דופק, רשם 156.8 קלוריות בשחמט ו-282.9 בריצה. גם בישיבה לפני המשחק ואחריו הוא רשם 66.5 ו-59.2 קלוריות לכל רבע שעה. החוקרים ציינו שהמדגם קטן, שלא נבדקה הקיבולת האירובית של המשתתפים, ושכדאי לבדוק שחמטאים בדירוג גבוה יותר.
באוקטובר 2018 נמדד בטורניר רב-האמן הרוסי מיכאיל אנטיפוב, בן 21, גם הוא ע"י מכשיר של פולאר, ונרשמו 560 קלוריות בשעתיים של משחק. זו שיטה שמתרגמת דופק לקלוריות. אצל הצרפתים הדופק עלה בלי שההוצאה האנרגטית עלתה מובהקות, ולכן ייתכן שאומדנים מבוססי דופק מנפחים את התוצאה.
מה עם ירידה במשקל?
למרות המחלוקת המדעית על צריכת הקלוריות בזמן משחק, אפרט הירידה במשקל בטורנירים מתועד בדיווחי שחמטאים: פביאנו קרואנה, אז מספר 2 בעולם, שמשקלו הרגיל 61.25 ק”ג, סיפר ל-ESPN שלפעמים המשקל מראה מתחת ל-55, ואז הוא נבהל קצת.
באשר לטענה שמחשבות צורכות אנרגיה רבה, מחקרים מעריכים שהמוח אחראי לכ-20% מהקלוריות שהגוף מנצל. מרקוס רייקל, פרופסור לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, אמר ל-TIME שההוצאה הקלורית ממשימות מחשבתיות מיוחדות לעומת מצב ערנות רגיל "תהיה צנועה מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו