דבר לא הכין את עולם הטניס לרגע שבו שחקן יווני יהפוך לכוח משמעותי בצמרת העולמית, שכן יוון מעולם לא הופיעה על מפת הטניס העולמית. זה לא רק שלא היו לה שחקני צמרת שקצרו הישגים ראויים לציון, אלא שלאורך ההיסטוריה אפילו נציג בטופ 100 העולמי לא היה לה. עד שהגיע סטפנוס ציציפאס.
ציציפאס נולד באתונה לתוך עולם שבו הטניס הוא חלק אינטגרלי מנוף ילדותו. אביו, אפוסטולוס שימש כמאמן טניס בפרבר עשיר של אתונה, ואמו יוליה הייתה טניסאית עבר שייצגה את ברית המועצות, ולאחר פרישתה הפכה אף היא למאמנת. סטפנוס גדל ממש על המגרש וכבר בגיל שלוש אחז במחבט.
כאשר בגר והגיע לסבב הבוגרים, הפריצה הייתה מהירה. בשנת 2019 זכה בטורניר סיום העונה ובהמשך הפך לחבר קבוע בשלבים המתקדמים של טורנירי גראנד סלאם, כולל הגעה לגמר רולאן גארוס בשנת 2021 ולגמר אליפות אוסטרליה בשנת 2023, זאת בנוסף לארבעה חצאי גמר. בשיאו, דורג במקום השלישי בעולם, הדירוג הגבוה ביותר אי פעם לשחקן יווני. בפער מהאחרים.
האדם מחפש משמעות
ציציפאס מעולם לא הסתפק בלהיות "רק" טניסאי. תמיד הקפיד לומר שהוא רוצה להיות הרבה יותר מכך. "אני לא רוצה שאנשים יכירו אותי רק כטניסאי, אני רוצה לעשות דברים גדולים, ולא רק בטניס". לא במקרה דבק בו הכינוי הדי צפוי בהיותו יווני, "הפילוסוף".
את מה שסטפנוס הבין בשלב מוקדם, מבינים רבים כיום. ספורטאים זקוקים לרבדים נוספים בזהות שלהם, מלבד היותם ספורטאים. עם זאת, על מנת להיות מהטובים ביותר, הספורט לא יכול להיות רק רובד אחד בזהות, אלא מוכרח שיהיה רובד מרכזי.
במקרה של סטפנוס האיזון העדין החזיק למשך זמן רב, עד שכבר לא. למען האמת, זה לא רק החיפוש מחוץ למגרש שמשך אותו לאחור. מערכת היחסים המקצועית עם אביו, שליווה אותו לאורך כל הקריירה, הפכה מורכבת ברבות השנים. הדינמיקה עם צוותי האימון המתחלפים הייתה אף היא מתוחה, ולכל זה נוספה פציעה טורדנית בגב שהגבילה אותו לעיתים קרובות.
באופן טבעי, התוצאות היו בהתאם. הדחות מוקדמות, חוסר יציבות, והידרדרות עד למקום ה-88 בעולם. יותר מכל, אובדן חדוות המשחק. התרסקות עבור שחקן שנמצא בגיל השיא שלו והגיע להישגים אליהם הגיע ציציפאס.
רוחות של שינוי
בחודשים האחרונים, נדמה שרוחות של שינוי נושבות על היווני. המהלך המרכזי היה פרידה מקצועית מאביו, צעד שנעשה בעבר באופן זמני, אך הפעם נדמה כהחלטה סופית. בהמשך לכך, חזרה לשיתוף פעולה עם פטריק מוראטוגלו, האיש שזיהה את הכישרון והאמין בו כבר בגיל 15, ועכשיו סייע לבנות סביבו צוות מאוזן יותר, ששם דגש על יציבות ושחרור מלחץ.
סמוך לאחר מכן, יחד עם הצוות החדש, הגיעה הזכייה באליפות שווייץ הפתוחה - גשטאד. לכאורה, טורניר קטן, בוודאי יחסית למי שבאמתחתו הישגים כשל היווני. בפועל, אנחת הרווחה והשמחה שליוו את הזכייה לא הותירו מקום לספק - זה בדיוק מה שהיה נדרש לו לצורך הבנייה מחדש.
ועכשיו אליפות ארצות הברית הפתוחה. כבר בסיבוב הראשון זומנה לו הגרלה קשה מנשוא. אלוף סינסינטי הטרי, הכישרון הצרפתי, ארתור פילס. לא רבים, אם בכלל, האמינו שסטפנוס מסוגל לנצח את המשחק הזה. למעשה, אף הוא היה ספקן באשר ליכולת שלו לנצח, בוודאי לאחר הפסד במערכה הראשונה ופיגור משמעותי בשנייה.
בשלב זה, סטפנוס הבין שהוא מוכרח לשחרר את הציפיות ופשוט להילחם, כפי שהסביר בסיום המשחק ״שחררתי כל ציפייה, שזה נטל כבד לשאת במשחק, אני חייב הכל לשחרור הזה. לא להיות עם ציפיות בכלל, ופשוט להיות לוחם, לוחם יווני", סיפר.
אז לאחר שנפטר מהציפיות, והגיע משוחרר למשחקים הבאים, גבר גם על הדרום-אפריקני, בעל הסרב הייחודי, לויד האריס ובהמשך על הצ'כי הנהדר, יירי להצ'קה. בשני המשחקים אגב, אותו דפוס כמו במשחק הראשון - פתיחה מהוססת, הפסד במערכה הראשונה, למידת היריב תוך כדי תנועה, התאמות נדרשות וניצחון בשלוש המערכות הבאות.
באופן מפתיע, ועל אף הישגים יוצאי דופן עד כה, זו הפעם הראשונה בה ציציפאס צולח את השלב השלישי באליפות ארה"ב הפתוחה. בשלב הבא מחכה לו משוכה גבוהה במיוחד, האמריקני הבכיר, זוכה אליפות קנדה הטרי והתקווה לזכייה אמריקנית לאחר 23 שנים של בצורת, בן שלטון.
המסע לאיתקה
בשבועות האחרונים עלה למסך הגדול סיפורו של אודיסאוס - האפוס היווני על הדרך של אודיסאוס חזרה לאיתקה. מסע ארוך, רצוף ניסיונות, אובדן וייסורים, עד לשיבה הביתה וההצהרה "אני כאן".
ציציפאס עדיין במסע משלו. איתקה עוד רחוקה, אבל נדמה שאת מרבית הניסיונות והייסורים הוא כבר עבר. שלושה ניצחונות עדיין לא מביאים אותו חזרה הביתה, אבל בוודאי מקרבים אותו באופן ממשי. ניצחון על שלטון - ולא יהיה ספק בנוגע להצהרה של ציציפאס. אני כאן.
