![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
נובאק ג'וקוביץ' מתקרב בצעדי ענק לפרישה, ואחד הצעדים לקראתו הוא צאתו של הסרט התיעודי "נובאק ג'וקוביץ': הזאב בחורף" שיצא היום (חמישי) לאוויר. כחלק מהסרט, הוא דיבר על ילדותו בזמן המלחמה עם קוסובו.
במהלך הסרט, הוא נזכר כיצד הוא ומשפחתו נאלצו להימלט מדירתם בבלגרד כשהחלה המלחמה כשהיה בן 11: "במהלך אחד הלילות הראשונים של ההפצצות, לא היה לנו מחסה בדירה שלנו, אז נאלצנו לעבור למקום אחר. הלכנו לבניין השני. זה היה מחזה נורא: היה חשוך, שתיים או שלוש לפנות בוקר, וכולם הסתובבו בפאניקה".
ג'וקוביץ' מספר: "אף אחד לא ידע לאן ללכת. כולם ניסו להציל את חייהם. מעדתי וראיתי את המשפחה שלי הולכת מטרים לפניי. צרחתי 'תעזרו לי, תעזרו לי', אבל הם לא שמעו אותי. הסתכלתי סביב וראיתי את הדירה שלנו כשמטוס הטיל שתי פצצות על בית חולים ואני שכבתי שם בחושך ובגשם".
אחיו של ג'וקוביץ', מרקו, גם הוא מביט לאחור על המלחמה בארצו. "זה היה סיפור אימה. כילד, לא יכולת לדמיין שמשהו כזה יכול לקרות. בערבים, כולנו התכרבלנו יחד בפינה והתפללנו ששום דבר לא יקרה לנו".
בשנה שלאחר מכן, עזב ג'וקוביץ' את סרביה למינכן והחל לפתח את קריירת הטניס שלו. הוא עשה זאת בזכות אביו, שלווה כסף מאנשים מפוקפקים ובזבז את כל החסכונות שלו על מנת להגשים את החלום של נובאק. המסר שלו היה: "להיות מחויב ב-100%".
