"שחקן הטניס הטוב ביותר שמעולם לא זכה בגראנד סלאם". את התווית הזו נושא אלכסנדר זברב כבר שנים. הגרמני נמנה בצמרת הטניס העולמית כבר כמעט עשור, בשיאו דורג שני בעולם וכיום הוא רק מקום אחד מתחת, זכה ב־24 תארי ATP, שבעה תארי מאסטרס ומדליית זהב אולימפית - אבל הדבר הכי חשוב חסר לו.
קשה להאשים את זברב בכך שעדיין לא זכה בגראנד סלאם. בתחילת דרכו הוא התנגש שוב ושוב בשלישיית הענקים - רוג'ר פדרר, רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ' שזכו יחד ב־66 תארי גראנד סלאם - ועד שהם החלו לדעוך כבר הופיעו יורשי העצר - קרלוס אלקרס ויאניק סינר.
זברב בן ה־29 היה קרוב כמה פעמים לתואר המייג'ור. בכל טורניר מלבד ווימבלדון העפיל לפחות פעמיים לחצי הגמר, אך הוא הפסיד בכל שלושת הגמרים בהם שיחק. באליפות ארצות הברית הפתוחה ב־2020 הוא איבד יתרון של שתי מערכות מול דומיניק תים, ואז גם הפסיד אחרי שהוביל 3:5 במערכה החמישית.
ב־2024 העפיל לגמר רולאן גארוס והוביל 1:2 מול אלקרס, אלא שהספרדי הגיב עם קאמבק וניצח 2:3. הגמר האחרון היה באליפות אוסטרליה 2025, אך שם זברב לא היווה יריב לסינר והובס בשלוש מערכות קלילות. "אני לא רוצה לסיים את הקריירה בלי גראנד סלאם", הכריז אז הגרמני.
הכוכבים הסתדרו
כבר היה נראה שלזברב אין באמת סיכוי לזכות בגראנד סלאם. בכל פעם שפגש את סינר הוא הפסיד ללא תנאי והפער בינו לבין מובילי הענף הלך וגדל. אלא שאז הכוכבים התחילו להסתדר. לראשונה מזה שנים, הדרך נפתחה. אלקרס נפצע ולא הגיע לפריז, סינר הודח כבר בסיבוב השני בעקבות מכת חום וגם ג'וקוביץ' מצא את עצמו מחוץ לתמונה.
וכך, בגיל 29, זברב מצא את עצמו פייבוריט מובהק לזכות בגראנד סלאם הראשון בקריירה. הוא אומנם נעזר בהדחת יריביו הבולטים, אבל גם העפיל בזכות, עם יכולת מדהימה בטורניר - בו הפסיד שתי מערכות בלבד עד הגמר. בחצי הגמר הוא ניצח את יאקוב מנשיק הצ'כי תוך הצגת עליונות מרשימה.
שדי העבר
אלא שפה מתחילים להיכנס שדי העבר. ההפסדים הכואבים לתים ואלקרס צרובים לזברב בראש, ההשפלות מול סינר רודפות אותו והגרמני ידוע כטיפוס חם מזג שבמקרים רבים לא הצליח לשלוט ברגשות שלו על מגרש הטניס. לאורך כל הקריירה הנושא המנטלי הוא נקודה כואבת אצלו.
הקשיים של זברב לא הסתכמו רק באכזבות מקצועיות. לאורך הקריירה הוא נאלץ להתמודד גם עם אתגרים אישיים ובריאותיים. הוא סובל מסוכרת והדבר פגע בו במהלך משחקים, ובטורניר ווימבלדון בקיץ הקודם הוא אפילו שיתף על הבעיות הנפשיות איתן הוא מתמודד, על תחושת ריקנות והיעדר מוטיביציה שהובילו אותו לקחת טיפולים שלא ביצע לפני כן. כל המטען הזה יעלה איתו מחר למגרש.
"אני מתמקד רק במשחקים שלי, זה הדבר היחיד שאני יכול לשלוט בו, אני צריך לסמוך על עצמי ועל הטניס שלי", אמר זברב בניסיון להימנע מרעשי הרקע שנוצרו במהלך הטורניר. לא כולם קונים את המסרים שלו. ג'ון מקנרו, שזכה בשבעה תארי גראנד סלאם, אמר: "אלה שטויות, התואר על המדף. אם זברב לא יזכה בו הפעם - ספק אם יזכה אי פעם".
בגרמניה כולם מחזיקים אצבעות לגיבור הטניס הלאומי. הזכייה של בוריס בקר באליפות אוסטרליה 1996 הייתה תואר הגראנד סלאם האחרון של המדינה, ובקר (58) עצמו תומך בזברב במתח ומודע לאתגר המנטלי: "עכשיו מתחיל סרט קולנוע בראש, הוא לאט לאט מתחיל לחשוב על מה שאולי אפשרי".
הזדמנות שלא תחזור
לחובבי האנלוגיה, לזברב יש מאיפה לשאוב אופטימיות. גוראן איבנישביץ' הפסיד בשלושה גמרי ווימבלדון במהלך הקריירה, וב־2001 זכה בתואר הראשון שלו דווקא כשהגיע מלמטה. הקרואטי היה אז בן 29, כמו זברב כעת, והגרמני יקווה לסיום דומה - עם זכייה הרואית אחרי שלושה הפסדים בגמר גראנד סלאם.
כל הכוכבים הסתדרו לזברב, הוא נראה מצוין, בטורניר עד כה הוא מפגין גם בגרות בלתי רגילה שמשמעותית נגד הצעירים שמולו. יריביו סללו לו את הדרך לגמר ומחר (ראשון, 15:00) הוא יתמודד על התואר בפריז מול המדורג 14 בעולם, פלאביו קובולי האיטלקי, שהרוויח מפרישת בן ארצו מתאו ארנלדי שחלה לפני חצי הגמר.
משטח החימר כבר מוכן והגרמני רק צריך לנקות את הראש משדי העבר ולהגשים את החלום לו הוא מחכה כבר כמעט עשור. אחרת ייתכן שהוא כבר לא יקבל הזדמנות נוספת.
